אגרת התשובה ד

73

א. באגרת התשובה פרק ה' מבאר אדמו"ר הזקן, דמ"ש (בנוגע לנשמת ה­אדם) "ויפח באפיו נשמת חיים"1, "ויפח" דוקא, "הוא להורות לנו, [ש]כמו שעד"מ כשהאדם נופח לאיזה מקום אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום, ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין גוף האדם לבחי' הבל העליון. אך באמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית' כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא2 ומלא כל הארץ כבודו3 ולית אתר פנוי מיני'4 בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד5 ואיהו ממלא כל עלמין6 וכו' אלא כמ"ש בישעי'7 כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם".

וכתב אאמו"ר בהערותיו על אגרת התשובה8, שזה ש"הביא ד' ראיות [על זה ש"אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית'"], שנים הראשונים מפסוקים ושנים האחרונים ממאמרי רז"ל בזהר הקדוש, הוא לנגד הד' אותיות דשם הוי' (כי נש­מת האדם נמשכה מד' אותיות דשם הוי', חלק שם הוי' ב"ה, כנ"ל בפ"ד). על אותיות י"ה. . שהם9 הנסתרות לה' אלקינו10. . הביא פסוקים. ועל אותיות ו"ה. . שהם11 נגלות הביא מאמרי רז"ל, כי פסוקים שהם בכתב ומאמרים שהם בע"פ, הם כמו נסתרות לגבי נגלות" [ואח"כ מבאר בפרטיות התאמת פרטי הלשונות בכל א' מד' הראיות להאות המקבילה מד' אותיות הוי'].

ויש לדייק בדבריו, דלכאורה יש כאן ה' ראיות, כי "לית אתר פנוי מיני'" הוא מאמר הזהר, ו"בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" הוא לשון הפסוק, ולמה פירש אאמו"ר ש"בשמים ממעל ועל ה­ארץ מתחת אין עוד" אינה ראי' בפ"ע, אלא פרט בהראי'12 (ממארז"ל) "לית אתר פנוי מיני'"13.


1) בראשית ב, ז.

2) ירמי' כג, כד.

3) ישעי' ו, ג.

4) תקו"ז תנ"ז. שם ת"ע (קכב, ב). וראה לקמן הערה 13.

5) ואתחנן ד, לט. — וראה לקמן בפנים ו­הערה 13.

6) רע"מ פינחס רכה, א.

7) נט, ב.

8) לקוטי לוי יצחק על תניא — ע' ל.

9) תקו"ז ריש תכ"ב. ת"ע (קכט, א). ועוד.

10) ל' הכתוב — נצבים כט, כח.

11) תקו"ז ת"ע שם. ועוד.

12) וראה לקמן הערה 18.

13) ועפ"ז צ"ל, לכאורה, שכוונת אדה"ז היא להמאמר בתקו"ז ת"ע, ששם הובא בהמשך הענין הכתוב "כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" — דלא כבתניא ח"ב פ"ז (פג, ב) שמעתיק ל' התקו"ז תנ"ז "לית אתר כו' לא בעילאין ולא בתתאין" (ולא הובא שם הכתוב ד­"בשמים ממעל גו'").

ויש לומר, שהטעם שמשנה כאן מלעיל ח"ב, ומביא המאמר שבצירוף ל' הכתוב "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", הוא כדי להדגיש שהוא לנגד ז"א (ומל'), כמבואר בהערת אאמו"ר, ד"כאן איתמר על שמים ממעל ועל ארץ מתחת, כי בז"א ומל' ז"א הוא למעלה ומל' הוא למטה, משא"כ בהלא את השמים ואת הארץ אני מלא. . או"א כחדא. . שווין בקומתן".