101

הרגש הוא באופן המוכרח מצד השכל). אבל מדות שלמעלה מהשכל, שהן ל­מעלה מטעם ודעת, הרי אינן מוגבלות ומוגדרות ע"פ הוראת השכל, אלא זהו רגש בלי כל טעם והגבלה37.

וזהו החילוק בין "אתדבקות רוחא ברוחא" של עבודת הצדיקים ושל עבודת התשובה:

אצל צדיקים, "סדר הישר", ההתחלה היא בשכל, והיינו דאף שכל מציאות ה­צדיק אינה בהתאם למה שצריך להיות מצד מציאותו לבד (אפי' טבע וציור ד­קדושה, מדות דקדושה), אלא כפי שמוכ­רח מצד בחי' אלקות המושג בשכלו, שזה מחייב שצריך לאהוב את ה' ולירא ממנו, ולדבקה בו בכל חלקי הנפש38 — ה"ז סו"ס מציאות דקדושה39;

והיתרון בהעבודה דבע"ת בענין ד­"בכל נפשך" הוא, שהדביקות אינה כב­צדיק, שנובעת מטעם ודעת של השכל, אלא ההתחלה היא ממדות שלמעלה מה­שכל, היינו בחי' הביטול שלמעלה מטעם ודעת לגמרי.

ודבר זה מרומז במה שמביא אאמו"ר שקדימה זו (דמדות לשכל) היא "ע"ד שבפ"ש דק"ש. . מעשה קודם לתלמוד", וכמבואר בכ"מ40, שזה שבפ"ש דק"ש מע­שה קודם לתלמוד הוא (לא לפי שבפ"ש מדובר בדרגת ישראל שאין עושין רצונו של מקום, ולכן צריך להזהירות דמעשה קודם, אלא) מצד מעלת המעשה, שבמע­שה ישנו ביטול גדול יותר מבתלמוד. דתלמוד שייך לבחי' חכמה שהוא קשור ושייך למציאות האדם, ואילו ענין המע­שה מורה על מצב של עבודת עבד, שאין בה שום טעם אלא הוא עשי' בקב"ע ובי­טול לרצון העליון. ולכן בפ"ש דקאי ב­בע"ת יש בה מעלת הכפי' והביטול, יותר מבעבודה השייכת לחכמה ודעת (ולכן דוקא לע"ל יהי' מעשה גדול41, כי לע"ל תתגלה מעלת הביטול שבמעשה שהוא למעלה מתלמוד).

[אלא שביטול זה שבמעשה הוא רק מצד שורש המעשה בעצם הנפש שלמע­לה משכל, אבל מקום המעשה (בפועל) הוא למטה מכל הכוחות; משא"כ כאן


37) ראה בביאור מעלת המדות שלמעלה מ­טו"ד — בלקו"ת שבהערה 12. וראה סה"מ תקס"ט ע' טז.

38) שלכן יצירה הוא מדור המלאכים שעבו­דתם בדו"ר טבעיים ובריאה הוא מדור נשמות הצדיקים שעבודתם היתה בדו"ר שכליים (תניא פל"ט), כי יצירה היא מציאות ובריאה היא רק אפ­שרות המציאות (ראה בארוכה סה"מ תרפ"ו ע' כח ואילך. תרצ"ט ע' 222 ואילך. תש"ז ע' 117 ואילך), שלכן הביטול שבבריאה הוא בבחי' ביטול במצי­אות (סה"מ תש"ז שם) — והרי, דו"ר טבעיים הרי הם הטבע (המציאות) של הנברא, ודו"ר שכליים הם שהאהוי"ר אינו מצד טבעו ומציאותו אלא מצד הענין האלקי שהשיג, שמחייב לאהוב את ה' ולירא ממנו.

39) להעיר מדרמ"צ פד, א בביאור החילוק בין העבודה דאמה העברי' שהיא בבחי' בריאה לבחי' יעוד. וראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' רלו­ז ובהערה 31.

40) ראה אמרי בינה שער הק"ש פ"צ ואילך. פצ"ה ואילך. דרושי ושננתם במאמרי אדה"ז תקס"ז (ע' שט ואילך. שיז ואילך) ואוה"ת ואתחנן (ס"ע רמז ואילך. ע' ערה ואילך. דרמ"צ ע' 290 ואילך). ד"ה ענין הגשת יהודה ליוסף תרכ"ט (ע' יט). וראה גם (לענין מעלת המעשה) אוה"ת ר"פ ויגש. שם כרך ה תתקפה, סע"א. המשך תרס"ו (ע' תקכח ואילך). סה"מ תרע"ח ס"ע קיט ואילך. ד"ה ועבדי דוד (הא' והב') תרצ"ט (תש"ח). ועוד.

41) ראה בהנסמן בהערה הקודמת. לקו"ש חכ"ה ע' 263 ואילך.