ביאורים לאגה"ת (א)

121

הוספות

אגרת התשובה

א. באגרת התשובה ריש פרק ג' מביא אדמו"ר הזקן דיעה ד"מי שחטא חטא א' פעמים רבות. . צריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא פעמים רבות כפי המספר אשר חטא (ומביא דוגמא) כגון המוציא זרע לבטלה שמספר הצו­מות המפורש בתיקוני תשובה מהאריז"ל1 הן פ"ד תעניות ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים עד"מ צריך להתענות עשר או עשרים פעמים פ"ד, וכן לעולם".

ובהערות אאמו"ר2 מבאר: "תפס ה­דוגמא עשר או עשרים. . כי בהוצאות ז"ל. . הפגם הוא במוח (כמ"ש לקמן בפ"ט3) דהיינו בחכמה, וחכמה היא אות י'4 דשם הוי' (כדלקמן פ"ד5). . זהו עשר דהיינו י'. . אך י' במילואו יו"ד הוא עשרים, זהו או עשרים".

וצריך ביאור: תוכן דברי אדה"ז כאן (שלפי דיעה זו "צריך להתענות. . פעמים רבות כפי המספר אשר חטא") שייך לכל חטא, והחטא ד"מוציא זרע לבטלה" הובא כאן רק כדוגמא ("כגון המוציא כו'"), וא"כ למאי נפק"מ כאן לרמז המקום הנפגם (מוח החכמה) ע"י חטא זה?

זאת ועוד: דיוקו של אאמו"ר שאדה"ז "תפס הדוגמא עשר או עשרים", אינו בכך שהו"ל לנקוט מספר אחר [שאז הי' מקום לתרץ (בדוחק עכ"פ) דכיון שבלאה"כ הוצרך לנקוט איזה מספר לדוגמא, לכן תפס המספר שבו נרמז הפגם של חטא זה], אלא הדיוק הוא, ל"ל להביא בכלל דוגמא למספר הפעמים, ומה הי' חסר אם אדה"ז הי' סותם "צריך להתענות פ"ד על כל פעם" (מבלי להביא מספר מסויים לדוגמא).

וכיון שכן, תמוה: מדוע מוסיף אדה"ז דוגמא למספר הפעמים שחטא (שמצד עצמה היא מיותרת) אך ורק לרמז מקומו של הפגם דחטא זה שהביא לדוגמא?

ב. ע"ד דיוק הנ"ל [למה הביא אדה"ז דוגמא למספר הפעמים שחטא ("עשר או עשרים")] — יש דיוק יותר כללי בדברי אדה"ז כאן (שאאמו"ר לא עמד ע"ז): למה הוצרך להביא בכלל דוגמא מחטא מסויים? והרי דבריו "במי שחטא חטא א' פעמים רבות כו' מספר הצומות לאותו חטא כו'" ברורים גם בלי דוגמא מחטא מסויים, ולמה הוסיף "כגון המוציא זרע לבטלה כו'"6?


1) משנת חסידים מס' תשובה (הנזכר באגה"ת לקמן) פ"י מי"א.

2) לקוטי לוי"צ על תניא ע' כט.

3) צט, א — "פוגם במוח", שב"מוח" הכוונה (בעיקר) למוח החכמה. ולהעיר מהסיום באגה"ת שם: לכן תיקונו הוא דיתעסק באורייתא דמחכמה נפקא.

4) ולכן הפגם דהוצאת ז"ל הוא בחכמה, כי הוצאת ז"ל היא טיפה ואות י' (חכמה) הוא בדוגמת טיפה (לקוטי לוי יצחק שם).

5) צד, ב. ובכ"מ.

6) וגם: הענין ד"נחלקו במי שחטא חטא א' פעמים רבות" שברפ"ג, ה"ה בא בהמשך ל"מספר הצומות לכמה עונות וחטאים" שלפנ"ז (ספ"ב). וא"כ: אפילו (באם מצד איזה טעם) צריך לדוגמא — הו"ל למנקט דוגמא מהענינים שכתב כבר לפנ"ז (כעס, סתם יינם, ביטול תפלה), ולמה נקט הדוגמא דמוציא ז"ל?

ואף שלקמן בפרק זה (צג, א) גבי "עונות החמורים כו' בידי שמים" אין שייך שינקוט הדוגמאות דספ"ב — הרי דוחק לומר, שבשביל זה נקט דוגמא זו גם בתחילת הפרק.