עקב

266

א)*— ס' אור צדיקים סי' יב, נזכר ג"כ דג"פ לטבול. בשאר כתהאריז"ל (שעהמ"צ פ' עקב ובכוונות האכילה — שבפע"ח, סידורו וכו') — לטבול סתם.

ב) מובא כ"פ בקבלה ודורש ביאור ארוך ואכ"מ. בכללות: כל הבריאה ופרטי' ע"י הוי' (ל' מהוה. בדבר ה' שמים גו'. שער היחוה"א). בפרטיות יותר: רצה לברוא ולגלות (הוי' דחסד), רצה שתהי' הבריאה לא כמו הבורא, להבדיל, א"ס, כ"א מוגבלת (הוי' דגבו'), מצירוף שני אלה — אף שלכאורה הפכים — (הוי' ג' דתפארת).

בכהנ"ל ב' אופנים: כשהקב"ה דן וזן בחסד או בדין; בעת רצון או להיפך. כשישראל מקיימים תומ"צ או כו'. וזהו ג' הויות דחסדים או דגבורות.

מיתוק — על דרך שגם ב"ד של מעלה יסכים פס"ד שלו להמתיק.

(ממענה כ"ה אדר תשכ"ז)


... הן* קב"ע והן חב"ד חג"ת נהי"ם צ"ל בעבודת ה' והן כאו"א מצ"ע (בתור עיקר ומשפיע על כל השאר) והן בתור מושפעים מענין אחר שהוא עיקר.

— וכמו שבכללות — תלוי זה בזמני השנה (ר"ה — קב"ע וכן תפלת היום וכו'), כן בפרטיות תלוי זה במצב האדם באותה שעה וואס וועט מער אויפטאן וכו'. כן מצד הענינים — מדות צ"ל מקבלים ממוחין וכו' (ומוכח) בכ"מ.


*) במענה לשאלות ע"ז שמצא כתוב דאיתא בכתבי האר"י הקדוש, למה טובלין הלחם במלח ג' פעמים — דהנה מלת לחם בגי' ע"ח כמנין ג' הויות חסדים. ומלת מלח גם כן בגי' ע"ח שהיא במספר ג' הויות של גבורות, ועל ידי שאנו מטבילין הלחם במלח ג' פעמים נמתקים הג' הויות של גבורות על ידי ג' הויות של חסדים —

א) איפה הובא זה בכתבי האריז"ל?

ב) מה הכוונה ג' הויות חסדים?

ג) מהי הכוונה ג' הויות של גבורות?

ע"ז שהקשה מהי הכוונה במ"ש ה' הויות של גבורות, כ' כ"ק אד"ש "כנראה צ"ל הג'" (כנעתק בפנים). המו"ל.

*) במענה לשאלה לכאורה העיקר הוא קבלת עול, וכולם באים בהסתעפות מקבלת עול; וא"כ מהו הפירוש עבודה של מוחין או של מדות? המו"ל.