שמע"צ ושמח"ת

407

ב"ה, ב' כט' תשרי, תרצ"ה

ורשא

ידידי הנכבד הוו"ח אי"א נבון

ומשכיל וכו' וכו' מהורח"י נ"י

לברכה ושלום רב!

מכתבו מחוהמ"ס הגיעני. ואתו הסליחה על אחרי עד כה. תודה בעד שאלו לשלומינו ולכל הנעשה פה.

מפרשת החג, בטח כבר נודע לו מהמכ' מפה, בכ"ז מפני הכבוד, אענה ג"כ על שאלותיו בזה, ולו רק בקצרה.

חה"ס ושמע"צ היו במעון מוראַנאוסקע. קדוש ליל שמח"ת בדירת כבוד א"ז הרבנית שליט"א. המשך השיחה והקפות בישיבה ונמשך עד שעה ד' וחצי אחר חצות הליל, לערך. שאז חזרו הביתה, תפלת יום שמח"ת פה. ומקידוש עד אחרי הבדלה (לערך שעה ט' בלילה) בישיבה.

שיחות שמע"צ ושמח"ת היו ארוכות ועשירות, וקשה למוסרן במכ'. בכלל, מלבד הדבור לאנשים פרטים, הי' עיקר תוכן השיחה ע"ד נחיצות העבודה בפועל. ואמר אשר תובע "תביעה נפשית" שהבעה"ב יחזרו דא"ח. וכשיעשו ווי א ענין נפשי אַרט, ימצאו חברים טובים. ועל התמימים נוסף חוב להתעסק בהרבצת תורה. ואָז בין איך בטוח, אז איך קאָן מבטיח זיין, שימולא לכ"א מה שחסר לו וכו'. כן האריך בנחיצות, והאי אפשריות בלי זה, של הרגש זולתו וקירוב איש לרעהו.

מבין הפתגמים: הקפות נותנים בהקפה. אבל נעשים משועבד. וצריך לשלם במשך כל השנה. "אהבה איז געשמאַקער אבער יראה איז געזינטער", בכ"ז הנני מדבר בקו הא' וכו'.

בהפרדו מהנאספים, במוציו"ט, ברכם שבשנת תרצ"ה יהי' תרצה וגו'.

ואסיים באווי שיקוים הנ"ל בב"א. ידידו ומחות' דו"ש כב"ב יחיו ומכבדו

מקום החתימה

המאמר שהי' בשמע"צ כבר שלחתי לידידנו. . ומסג"פ המאמר מש"ק בראשית. ומטובו לאשר קבלתו.