בס"ד. ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א*

80

וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך1, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה2 (שבקונטרס דרושי חתונה תרפ"ט3), דבורב שלום בניך שני פירושים. הא', דפירוש ורב שלום בניך הוא שיהי' רוב שלום לבניך, כפירוש המצודת דוד והתרגום. והב', דפירוש ורב שלום בניך הוא שע"י בניך נעשה ריבוי שלום בעולם, כמאמר רז"ל4 תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך. ומבאר בהמאמר, דזה מה שתלמידי חכמים נק' בוניך הוא כמארז"ל5 מאי בנאין אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם. ומזה מובן, דזה שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם הוא לא מצד המעלה דתלמידי חכמים (לימוד התורה) כמו שהיא מצד עצמה, אלא עי"ז שהם עוסקים בבנינו של עולם, שע"י עסקם בתורה נעשה הבירור דעולם. וזהו וכל בניך לימודי הוי' ורב שלום בניך, שמבאר כאן שני ענינים. וכל בניך לימודי הוי', דפירוש לימודי הוי' הוא דאלפין באורייתא דהוי'6 – המעלה דתלמידי חכמים מצד עצמם, ואח"כ מוסיף ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, הבירור דעולם (בוניך) וריבוי השלום בעולם, שנעשה ע"י עסק התורה. ובסיום המאמר7, דע"י הענין דורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, בנאים העוסקים בבנינו של עולם, עי"ז יקויים גם בהם ורב שלום בניך, כמ"ש8 וראה בנים לבניך שלום על ישראל, היינו, דע"י הבירור דעולם שנעשה ע"י עסק התורה דהתלמידי חכמים, נמשך ריבוי שלום גם להתלמידי חכמים עצמם (כפירוש המצודות והתרגום בורב שלום בניך).

ב) ויש לקשר זה עם מ"ש בריש פרשתנו9 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו גו' כה תאמרון גו' עם לבן גרתי ואחר עד עתה, דמשמעות הכתוב הוא שיעקב צריך לבוא תחלה אל עשו, ולכן נתן טעם על זה שנתאחר לבוא אליו,


*) יצא לאור בקונטרס י"ד כסלו – תשמ"ח, "לקראת י"ד כסלו הבעל"ט, התחלת שנת הששים לחתונת כ"ק אדמו"ר שליט"א עם הרבנית שתליט"א (תרפ"ט – תשמ"ח) . . עש"ק וישלח, י"ד כסלו, שנת הקהל, שנת תשמ"ח".

1) ישעי' נד, יג.

2) שנאמר ב"ש"פ ויצא, קריאת החתן שי' לתורה, וביום ב' וישלח לילה על החתן-מאָל בישיבת "תומכי תמימים" בוואַרשא".

3) קונטרס ב – נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א וגם בקונטרס בפ"ע. – ראה שם טז, ב ואילך.

4) סוף מס' ברכות.

5) שבת קיד, א.

6) ל' התיב"ע בישעי' שם.

7) סה"מ קונטרסים שם יט, סע"ב.

8) תהלים קכח, ו.

9) לב, ד-ה.