בס"ד. י"ט כסלו ה'תשט"ו*

99

פתח אליהו ואמר, רבון עלמין אנת הוא חד ולא בחושבן, אנת הוא עילאה על כל עילאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל, אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן1. ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה2 שאמרו בי"ט כסלו (ה'תש"ב)3, שחשיב כאן כל המדריגות שמעצמות אוא"ס עד הע"ס דאצילות. אנת הוא חד הוא עצמות אוא"ס, ובכתר הוא פנימיות הכתר, עתיק. ועל בחינה זו אמר ולא בחושבן, שאינו בחושבן הענינים הנמנים לאח"ז, דכל הענינים הנמנים לאח"ז (כולל גם עילאה על כל עילאין) הם באין ערוך לגבי אנת הוא חד, ולכן אינו נחשב עמהם, לא בחושבן. אנת הוא עילאה על כל עילאין הוא חיצוניות הכתר, אריך. סתימא על כל סתימין הוא חכמה דאריך. לית מחשבה תפיסא בך כלל הוא פנימיות החכמה. אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין, הם הע"ס דאצילות. ומבאר, דהטעם שבאצילות הספירות הם במספר (עשר תיקונין) הוא, כי אצילות הוא בכלל סדר ההשתלשלות (גבול), ובהשתלשלות שייך ענין המספר. ומזה מובן, דהענינים שחשיב כאן נחלקים בדרך כלל לג' חלוקות. אנת הוא חד שקאי (כנ"ל) על עתיק, שהוא נעתק ומובדל מהשתלשלות, אנת הוא עילאה על כל עילאין, שהוא למעלה מהשתלשלות אבל שייך להשתלשלות, אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין, הם הע"ס דאצילות, השתלשלות4. וממשיך בהמאמר5, שעל ידי העבודה דמסירת נפש ממשיכים מבחינת אנת הוא חד בהע"ס. ועי"ז הגילוי מה שהוא למעלה מהטבע נמשך בטבע6.

ב) והנה מזה שאומר בהמאמר דפתח אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' לאנהגא בהון עלמין, שהטעם על האצלת הע"ס דאצילות הוא בכדי שעל ידם תהי' הנהגת העולמות, מובן, דהמדריגות שלמעלה מהע"ס הם למעלה מהנהגת העולמות. ועפ"ז, גם הגילוי דאנת הוא עילאה וכו' הוא למעלה מהטבע. ובהמאמר אומר שהמשכת הגילוי שלמעלה מהטבע הוא ע"י ההמשכה מבחינת אנת הוא חד.


*) יצא לאור בקונטרס י"ט כסלו – תנש"א, "לקראת חג הגאולה י"ט כסלו, יום גאולת כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו (בשנת תקנ"ט) . . י"ט כסלו, שנת ה'תנש"א".

1) תקו"ז בהקדמה (יז, א).

2) יצא לאור בקונטרס קטז לי"ט כסלו שנה זו (ה'תשט"ו – שנת אמירת מאמר זה), ולאח"ז נדפס בסה"מ ה'תש"ב ע' 77 ואילך.

3) וראה לקמן הערה 6 השייכות לי"ט כסלו.

4) ועפ"ז יומתק מ"ש בהמאמר דפתח אליהו ג' פעמים אנת (אנת הוא חד כו' אנת הוא עילאה כו' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין).

5) בסופו (סה"מ שם ע' 82).

6) להעיר מד"ה פדה בשלום די"ט כסלו צ"ח (סה"מ ה'תרח"צ ע' קסב. שם ע' קעא), שהשבח דפדה בשלום הוא בעיקר על אופן הפדי', שהנס הי' מלובש בדרך הטבע. ועפ"ז תומתק השייכות דענין זה (שהגילוי שלמעלה מהטבע נמשך בטבע) לי"ט כסלו.