בס"ד. ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו*

107

ברוך שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה1, ומבאר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במאמרו ד"ה זה2, דנסים לשון רבים הם (נוסף על נסים רבים, גם) ריבוי סוגי נסים. וצריך להבין, דענין הריבוי (התחלקות) הוא בהשתלשלות, וכיון ששרש הנסים הוא למעלה מהשתלשלות, כמו שנתבאר לעיל בד"ה פתח אלי'3 שהשרש דהנהגה טבעית היא מבחינת השתלשלות ושרש הנסים הוא מלמעלה מהשתלשלות, מהו ענין הריבוי (התחלקות מדריגות) בנסים. גם צריך להבין מה שמבאר במאמר הנ"ל בסיומו בפירוש נסים לאבותינו, דאבותינו הם חכמה ובינה4 ונס הוא מלשון הרמה כמו ארים נסי5, וענין נסים לאבותינו הוא הרמה ועלי' בחו"ב. וצריך ביאור, מהו ענין העלי' בחו"ב. וגם, מהי השייכות דההרמה ועלי' בחו"ב לנסים כפשוטם.

ב) ונקודת הביאור בזה, דשרש שתי ההנהגות (הנהגה טבעית והנהגה נסית) הוא מיחוד חו"ב, שביחוד חו"ב שני ענינים6. זיווג חיצוני דחו"ב, דזיווג זה הוא תדיר7 לצורך קיום העולמות, והוא שרש הנהגת הטבע8. דכיון שזיווג זה הוא לצורך (קיום) העולמות, לכן הנהגת העולם הנמשכת מבחינה זו היא שהקב"ה מנהיג את הנבראים שבעולם לפי ענינם, כל נברא לפי תכונתו וטבעו. והשרש דהנהגה נסית [שהקב"ה מנהיג את העולם כפי רצונו ולא כפי תכונת וטבע העולם] הוא מזיווג פנימי דחו"ב8. וזהו הקשר דנסים לאבותינו להפירוש שקאי על הרמת ועליית חו"ב עם נסים כפשוטם (שינוי הטבע), כי הנהגת העולם שנמשכת מחו"ב כמו שהם מצד


*) יצא לאור בקונטרס חנוכה – תנש"א, "בקשר עם ימי החנוכה . . ערב חנוכה, שנת ה'תנש"א".

המאמר הוא המשך למאמר שלפניו ד"ה פתח אליהו די"ט כסלו שנה זו (תשט"ו) – לעיל ע' צט ואילך.

1) נוסח ברכת הנסים דחנוכה ודפורים.

2) די"ט כסלו* תרס"ד (סה"מ תרס"ד (קה"ת, תשנ"ד) ע' קכט ואילך).

3) סעיף א' וב'.

4) ראה גם תניא פ"ג. ובכ"מ.

5) ישעי' מט, כב.

6) בענין שני הזיווגים דחו"ב (זיווג חיצוני וזיווג פנימי), ראה סדור האריז"ל כוונות ק"ש, פע"ח שער הק"ש פ"ו ופי"א ועוד – הובאו ונתבארו בלקו"ת שה"ש כב, ג (וראה גם שם כ, ג). סה"מ תרנ"ז ע' רעו. מקומות שבהערה 8 ועוד.

7) משא"כ זיווג פנימי דחו"ב הוא ע"י עבודה דוקא – ראה מקומות שבהערה הקודמת.

8) סה"מ תרנ"ד ע' קלג. תרע"ח ע' צ. ובכ"מ.

*) ראה לקמן ס"ו ובהערה 27 דענין "שעשה נסים לאבותינו" הוא שהנסים שלמעלה מהטבע נמשכים בטבע. ועפ"ז תומתק השייכות דברוך שעשה נסים לאבותינו לי"ט כסלו – ראה ד"ה פתח אלי' ה'תשט"ו הערה 6 [לעיל ע' צט].

ולהעיר ממה שאמר אדה"ז בחג הגאולה י"ט כסלו תק"ס: "ברוך שעשה נסים לאבותינו הבעש"ט ורבינו הרב המגיד, בימים ההם פורים וחנוכה, בזמן הזה י"ט כסלו" (שיחת י"ט כסלו תרצ"ג סי"א – לקו"ד כרך א כא, א. הוספות לאוה"ת חנוכה כרך ה תתריד, א).