ספריית חב"ד ליובאוויטש
- דף הבית /
- ספרי כ"ק אדמו"ר /
- מאמרים מלוקטים /
- חלק ב /
- זאת חנוכה, ה'תשל"ח /
- 169 /
בס"ד. זאת חנוכה, ה'תשל"ח*
מצותה (של נ"ח) משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק כו' עד דכליא ריגלא דתרמודאי1, ומבואר בדרושי רבותינו נשיאינו2 החילוק שבין נרות חנוכה לנרות המקדש ונרות שבת, דנרות המקדש ונרות שבת זמן הדלקתם הוא מבעוד יום [דנרות המקדש הדליקו מפלג המנחה, שהוא הרבה (שעה ורביע3) קודם שקיעת החמה. וגם נרות שבת צריך להדליקן קודם שקיעת החמה, מצד שמירת שבת4], משא"כ נר חנוכה מצותה היא משתשקע החמה5. דהגם דזה שתקנו נ"ח הוא מפני הנס שהי' בנרות המקדש, וא"כ הי' ראוי שתהי' זמן הדלקתה כנרות המקדש, ובפרט דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון6, ומ"מ מצותה היא דוקא משתשקע החמה. וידוע הביאור בזה, שענין משתשקע החמה קאי על זמן הגלות7 שנקרא בשם חושך. והסיבה לחושך הגלות היא החושך הרוחני – ענין החטאים שהם היפך נר8 מצוה ותורה אור, כמו שאומרים9 ומפני חטאינו גלינו. וזהו מה שנ"ח מצותה משתשקע החמה, כי ענין נ"ח הוא להאיר את חושך הגלות [שהרי הזמן דנס חנוכה (אף שאז הי' ביהמ"ק קיים) נקרא ג"כ בשם גלות, גלות יון10, ובפרט בימים ההם (שלפני הנס) שהי' התגברות החושך11, וכמובן מנוסח ועל הנסים12 גודל הצרות וכו' שהיו אז]. וזהו ג"כ מה שזמנה של נ"ח הוא עד שתכלה רגל מן השוק עד דכליא ריגלא דתרמודאי, תרמודאי הם המורדים במלכות שמים (תרמוד אותיות מורדת13) והם מתעכבים בשוק14
*) המאמר הוא המשך למאמר שלפניו ד"ה תנו רבנן מצות נר חנוכה כו' (לעיל ע' קסב ואילך), ויצאו לאור בקונטרס חנוכה – תשמ"ז . . ערב חנוכה, תהא זו שנת משיח.
1) שבת כא, ב.
2) רד"ה מצותה משתשקע החמה באוה"ת חנוכה כרך ה תתקמ, ב. רד"ה הנ"ל בס' המאמרים: תר"ל (ס"ע מג ואילך), תרנ"ד (ע' צז), תרע"ח (ע' קיב). ד"ה בכ"ה בכסלו תר"ס (ס"ע סג ואילך). וראה גם רד"ה זה עזר"ת (ע' קז), תרפ"ח (ס"ע כח). רד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרפ"ו (ע' קסג).
3) ראה ד"ה ת"ר מצות נ"ח ה'תשל"ח (לעיל ע' קסב) הערה 11. וראה שם בנוגע לכמה ענינים דלקמן.
4) כדמוכח גם משבת כג, ב – הובא באוה"ת שם. ד"ה הנ"ל תר"ל, תרנ"ד, תר"ס ותרע"ח שם.
5) "שזהו בסוף השקיעה, וכמ"ש התוס' במנחות ד"כ ע"ב ד"ה נפסל" – ד"ה הנ"ל תרע"ח שם. וראה גם טושו"ע או"ח הל' חנוכה ר"ס תערב, ובנ"כ שם.
6) פסחים ל, ב. וש"נ.
7) המשך מצה זו תר"ם בסופו (פס"ד. וראה גם שם פנ"ט).
8) לשון הכתוב – משלי ו, כג. ושייך במיוחד לנר חנוכה – פרש"י ד"ה בנים, שבת שם. וראה המשך הנ"ל פ"ס.
9) נוסח התפלה – מוסף דיו"ט.
10) ראה שמו"ר פט"ו, ו, הובא ונתבאר בד"ה הנ"ל תרנ"ד (ע' צח ואילך) ותרפ"ו (ע' קסד ואילך).
11) וראה ב"ר פ"ב, ד: וחושך זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותי'. ועד"ז הוא שם פמ"ד, יז. ויק"ר פי"ג, ה. ועוד.
12) וראה רמב"ם ריש הל' חנוכה. ובארוכה במגילת אנטיוכס.
13) עמק המלך שער קרית ארבע ר"פ קיא (קח, א). קה"י ערך תרמוד.
14) פרש"י שבת כא, ב (ד"ה רגלא דתרמודאי).