בס"ד. ש"פ מקץ, שבת חנוכה ה'תשמ"ח

187

הי' גם הסיבה להנס דפך השמן] מתחילים בכ"ה בכסלו שבו הי' נס הנרות ולא בכ"ד בכסלו11.

ב) וממשיך בהמאמר, שבנס השמן גופא היו שני נסים. הנס12 שמצאו פך אחד שמן טהור חתום בחותמו של כהן גדול13, שנס זה (דמציאת פך השמן) הי' בכ"ה בכסלו, והנס שלא הי' בו אלא להדליק יום אחד והדליקו ממנו שמונה ימים<4>, דנס זה הותחל בכ"ו בכסלו14. ומדייק בהמאמר, מפני מה לא הוקבע איזה תוספות דבר ביום כ"ו בכסלו שבו הותחל נס הספקת השמן לשמונה ימים.

ג) ונקודת הביאור בזה בהמאמר, שהנס דנצחון המלחמה הוא יחודא תתאה, והנס דמציאת פך שמן טהור הוא יחודא עילאה. וזהו שהנס דנצחון המלחמה הי' בכ"ד כסלו והנס דמציאת פך השמן הי' בכ"ה כסלו, כי מספר כ"ד רומז על יחו"ת כנגד כ"ד האותיות15 שבברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד16, ומספר כ"ה רומז על יחו"ע כנגד כ"ה האותיות15 שבפסוק17 שמע ישראל גו' הוי' אחד. והנס דהספקת השמן לשמונה ימים שהתחיל בכ"ו בכסלו, כ"ו בגימטריא הוי', הוא למעלה גם מיחו"ע. דהגם שגם יחו"ע הוא בשם הוי' (הוי' אחד), כמבואר בכ"מ18 שהביטול שמצד שם אלקים הוא ביטול היש (יחו"ת), והביטול דיחו"ע (ביטול במציאות) הוא דוקא מצד שם הוי', מ"מ, זה דכתיב בי' הוי' אחד (ולא יחיד) שישנם ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם אלא שהם בטלים ומיוחדים עם אוא"ס אלופו של עולם19, הוא לפי שהוי' זה הוא הוי' דהשתלשלות, הוי' דלתתא. דזהו מ"ש17 הוי' אלקינו הוי' אחד, דהוי' הראשון הוא הוי' דלעילא20 שלמעלה מהשתלשלות, ובהוי' זה לא שייך לומר שהוא אחד בז' רקיעים וארץ ובד' רוחות העולם, שהרי הוא יחיד ואפס זולתו, והוי' הב' הוא הוי' דלתתא20, הוי' דהשתלשלות, ולכן שייך בו לשון אחד21. וזוהי מעלת הנס דהספקת השמן לשמונה ימים שהתחיל בכ"ו בכסלו (כ"ו בגימטריא הוי') על הנס דמציאת פך שמן טהור, שהנס דמציאת פך השמן שהי' בכ"ה (בכסלו)


11) ראה גם לקו"ת צו טז, א [ועד"ז בתו"א ס"פ וישב], שמדייק מה שהיו"ט דחנוכה הוא ביום המנוחה. ולכאורה צ"ל שגם שם קאי להשיטה שהיו"ט נקבע (גם) על הנס דנצחון המלחמה. והחידוש שבמאמר זה הוא, דבלקו"ת שם הטעם על זה שנקבע בכ"ה (למחרת הנצחון) הוא לפי שהוא יום המנוחה (שלאחרי הנצחון), ובמאמר זה – מפני שבכ"ה הי' נס הנרות, כדלקמן ס"ז.

12) ראה מאירי שבת שם. שערי אורה שם פמ"ב (יז, ב). פנ"ג (כב, א). ד"ה (כתיב) כי אתה נרי פט"ז ורפי"ז (מב, א). וראה רד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרפ"ד (סה"מ תרפ"ד ע' קנז).

13) שבת שם. בגמרא שם: מונח. אבל כ"ה גם בטור או"ח הל' חנוכה סתר"ע. וראה ב"ח שם ד"ה ה"ג.

14) להעיר מב"י או"ח שם (ד"ה והטעם). ואולי יש לומר, דמ"ש בהמאמר שנס זה התחיל בכ"ו בכסלו – הכוונה בזה היא שנס זה הי' בשביל ההדלקה דכ"ו.

15) תקו"ז תי"ג (כט, רע"א). זח"ג רסד, ב.

16) פסחים נו, א. ועוד.

17) ואתחנן ו, ד.

18) המשך תרס"ו ע' רכד. ובכ"מ.

19) סמ"ק הובא בב"י או"ח סס"א. שו"ע (ואדה"ז) שם ס"ו. לקו"ת תזריע כג, ג. וראה ברכות יג, ב.

20) אמרי בינה שבהערה הבאה. ובארוכה – המשך תער"ב ח"ב ס"ע תתקפז ואילך. ע' תתקצה.

21) ראה אמרי בינה שער הק"ש רפ"ח ואילך.