בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ה*

242

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם1, ופירש רש"י לא ניכרתי להם במדת אמיתית שלי, ומדייק אדמו"ר מהר"ש במאמרו ד"ה זה2, הרי כל שמותיו של הקב"ה הם אמת, ואעפ"כ אומר שדוקא שם הוי' הוא מדת אמיתית. גם צריך להבין לאידך מ"ש רש"י ששם הוי' הוא מדת אמיתית, הרי שם הוי' הוא שם העצם3 שלמעלה ממדידה והגבלה, ואעפ"כ אומר שגם שם הוי' הוא (רק) מדת אמיתית שלי, מדת מלשון מדידה והגבלה. ומבאר בהמאמר4, שגם שם הוי' הוא רק הארה ולכן נק' מדה. ובסיום המאמר5, דיש בחינה שלמעלה מהגילוי דהוי' עכשיו. ומזה משמע, שהגילוי דהוי' שיהי' לעתיד לבוא הוא למעלה ממדה. ויש לקשר זה עם מ"ש אדמו"ר הזקן6 (בעל ההילולא דכ"ד טבת), דהטעם על זה ששם הוי' לא נודעתי להם (להאבות) הוא לפי שלא ניתנה התורה להם, וגילוי שם הוי' הוא ע"י מתן תורה. ועפ"ז יש לומר, דכיון שלע"ל יהי' הגילוי דפנימיות התורה שלמעלה ממדידה7, לכן גם הגילוי דהוי' לע"ל יהי' למעלה ממדה.

ב) והנה זה שוארא אל אברהם בא-ל שדי הוא8 מה שאמר הקב"ה לאברהם (במצות מילה) אני א-ל שדי התהלך לפני והי' תמים9, דהגילוי שהי' לאברהם במצות מילה הי' בודאי גילוי נעלה ביותר, וצריך להבין (כמו שמדייק בהמאמר), הרי שם שדי הי' גם בבריאת העולם, כדאיתא בגמרא10 מאי דכתיב אני א-ל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די שהי' הרקיע מתמתח והולך עד שגער בו הקב"ה ואמר לו די, ומהו החידוש בזה שאמר הקב"ה לאברהם אני א-ל שדי. ולכאורה הי' אפשר לומר, דבריאת העולם היא בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא, וע"י שאמר הקב"ה לאברהם אני א-ל שדי, האיר לו שם זה בגילוי. אבל מלשון הפסוק אני א-ל שדי משמע


*) יצא לאור בקונטרס כ"ד טבת – תנש"א, "לקראת כ"ד טבת, יום הסתלקות-הילולא של אדמו"ר הזקן . . כ"ף טבת, שנת ה'תנש"א".

1) ריש פרשתנו.

2) דשנת תר"ל – נדפס בסה"מ תר"ל ע' סא ואילך.

3) כס"מ לרמב"ם הל' ע"ז פ"ב ה"ז. פרדס שער יט (שער שם בן ד'). מו"נ ח"א פס"א ואילך. עיקרים מאמר ב' פכ"ח.

4) ס"ע סו.

5) ע' סז. וראה תו"א שמות נ, סע"ד ואילך, ובארוכה – בסה"מ עטר"ת ע' עה, שהגילוי דהוי' לע"ל יהי' למעלה יותר מהגילוי דהוי' במ"ת.

6) בתו"א שם מט, ד.

7) ראה סה"מ ה'תש"ה ע' 193, שנגלה דתורה יש לה מדה (אלא שהמדה שלה היא ארוכה מארץ) ופנימיות התורה היא למעלה ממדידה.

8) כמפורש בפרש"י סנהדרין קיא, א ד"ה א-ל שדי.

9) לך לך יז, א.

10) חגיגה יב, א. וראה גם ב"ר פ"ה, ח. פמ"ו, ג.