361

דכסא (מלשון כיסוי) הוא הפרסא שהיא דוגמת המשל שמכסה ומסתיר90 על השכל שבתוכו. וצריך להבין, דכיון שהחיבור דאוא"ס עם האדם הוא ע"י כמה וכמה צמצומים וגם ע"י פרסא, איך שייך שהאדם ע"י עבודתו ימשיך גילוי שלמעלה מהצמצום.

יו"ד) והענין הוא, דכתיב91 ועבדתם את הוי' אלקיכם, ומדייק אדמו"ר מהר"ש92, דענין עבודה הוא תיקון ושירות מה שהעבד עובד ומתקן לרבו, וכיון שהוא ית' הוא שלימותא דכולא93, איך שייך ענין העבודה בנוגע למעלה. ומבאר94, דבאמת אין שייך לומר שהעבודה היא צורך גבוה ע"ד שירות העבד לרבו, אלא שעלה ברצונו ית' שיתאוה להיות לו דירה בתחתונים, ושזה יהי' ע"י עבודת האדם. ומבאר שם, דעיקר ענין העבודה הוא כשעושה היפך רצונו, אתכפיא. וכדאיתא בגמרא95 עה"פ96 ושבתם וראיתם גו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, דכששונה פרקו מאה פעמים נק' לא עבדו כי לימוד התורה שלו הוא כפי הרגילות (שבימיהם הי' הרגילות לשנות כל פרק מאה פעמים), וכששונה פרקו מאה פעמים ואחד, שינוי הרגילות, אתכפיא, נק' עובד אלקים. וזהו גם שעבודה הוא מלשון עורות עבודים, כי עיבוד עורות הוא ע"י שדורכים אותם97. וזהו היתרון דאתכפיא לגבי אתהפכא, כי ענין העבודה הוא שמייגע עצמו נגד טבעו98. ומבאר שם, שזהו גם המעלה שבתשובה, כדאיתא בתדב"א99 בנוגע לבעל תשובה, הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים, לשנות פרק אחד ישנה ב' פרקים.

ויש להוסיף100, דמזה שכתיב ועבדתם את הוי' (אלקיכם) מובן שהעבודה (השירות) היא לא רק לשם אלקים, אור הממלא101, אלא גם להוי', אור הסובב101. ולהוסיף, דע"פ מ"ש הרמב"ן102 שהתורה נכתבה בסגנון דשלישי המדבר [כמו וידבר הוי' אל משה103], וידוע דשלישי המדבר הוא עצמות אוא"ס שלמעלה גם מהוי', יש


90) משא"כ הצמצומים שלפני הפרסא אינם מסתירים. ולכן באצילות, אלקות הוא בגילוי אלא שהגילוי הוא בצמצום. וראה תו"א וירא יד, ב-ג.

91) משפטים כג, כה.

92) בהמשך מים רבים תרל"ו פפ"ו (ע' צא).

93) ראה תקו"ז בהקדמה ("פתח אליהו") יז, ב. עבודת הקודש ח"א פ"ח.

94) שם פ' צ (ע' צה-ו).

95) חגיגה ט, ב.

96) מלאכי ג, יח.

97) ראה עד"ז ד"ה כימי צאתך ה'תשי"ב (לקמן ח"ג ס"ע קסט) סי"א.

98) ראה גם אגה"ק סי"ב (קיח, א ואילך) "לשון עבודה אינו נופל אלא על דבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד טבע נפשו".

99) כן נסמן גם באגרת התשובה פ"ט. וראה ויק"ר (פכ"ה, א), הובא בראשית חכמה שער התשובה פ"ג [ד"ה למדנו (קי, ב)].

100) בהבא לקמן, ראה בארוכה ד"ה לא תהי' משכלה תשי"ב (סה"מ תשי"ב ע' 167 ואילך. תורת מנחם – התוועדויות ח"ד ע' 326 ואילך). וש"נ.

101) סהמ"צ להצ"צ סב, א. ובכ"מ.

102) בהקדמתו לפירושו על התורה.

103) דבאם משה אומר זה הול"ל וידבר הוי' אלי, ובאם הוי' אומר זה הול"ל דיברתי אל משה, ולשון וידבר הוי' אל משה הוא כשלישי המדבר.