ספריית חב"ד ליובאוויטש
בס"ד. מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז*
באתי לגני אחותי כלה1, ומביא ע"ז כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל היאצ"ט וההילולא במאמרו הידוע ליו"ד שבט תש"י, דאיתא במדרש רבה2<א> לגן אין כתיב כאן אלא לגני לגנוני, למקום שהי' עיקרי [היינו עיקר דירתו] בתחילה, ד[בעת בריה"ע] עיקר שכינה בתחתונים הי', וע"י הענינים בלתי רצויים שהיו לאח"ז נסתלקה השכינה מארץ לרקיע עד שנסתלקה לרקיע השביעי. ואח"כ עמדו שבעה צדיקים והורידו את השכינה למטה, החל מאברהם אבינו שהוריד את השכינה מרקיע ז' לו' עד כי משה שהוא השביעי, וכל השביעין חביבין4, הורידה למטה בארץ. וזהו כללות ענין עבודת הצדיקים, ועמך כולם צדיקים5, להמשיך השכינה למטה, כמ"ש6 צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עלי', דעבודת צדיקים היא וישכנו – להשכין, לעד – השכינה, בחינת שוכן עד מרום וקדוש, עלי' – למטה בארץ. והמשכת השכינה למטה שע"י משה היתה במעשה המשכן<ב>, דענינו הוא מ"ש7 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, שבו וע"י הי' המשכת השכינה<ג>. והנה התחלת המשכן הי' בהקרשים12, שעשו אותם מעצי
<א>) וידוע דבמדרש ואגדה רוב סודות התורה גנוזין בהם, וכן מדות טובות, כדאיתא באגה"ק3 בנוגע לאגדות שבס' עין יעקב, ועד"ז הוא בשאר המדרשים.
<ב>) התחלת ההמשכה היתה בעת מ"ת, אבל בעיקר ובגילוי הי' זה בעשיית המשכן.
<ג>) ובענין המשכן הוראה נצחית. דהנה כל מעשי ידי משה הם נצחיים8, ומשו"ז גם המשכן שעשה משה הוא נצחי, דמזה מובן ש[נוסף ע"ז שכל התורה – שכוללת גם סיפור מעשה ידי משה – היא נצחית9 הנה] ענין המשכן עצמו הוראה נצחית בכל זמן ובכל מקום לכאו"א מישראל, – עליהם נאמר10 זכרו תורת משה עבדי, ותורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב11.
*) יצא לאור בשעתו, "ט"ו שבט ה'תשל"ז".
"המאמר נאמר ב' פעמים – בהתוועדויות דיום ש"ק יו"ד שבט, ובמוצש"ק – עם שינויים והוספות. כיסוד מדפיסים המאמר שנאמר בפרסום יותר – בהתוועדות דמוצש"ק, וההוספות דיום ש"ק באים בהערות. המ"מ – הן לפנים המאמר והן לההוספות שבהערות – באים בשולי הגליון".
1) שה"ש ה, א.
מאמר זה מיוסד בעיקרו על פרק השביעי מהמשך באתי לגני ה'שי"ת (סה"מ ה'שי"ת ע' 120 ואילך).
2) שה"ש במקומו.
3) סכ"ג.
4) ויק"ר פכ"ט, יא.
5) ישעי' ס, כא.
6) תהלים לז, כט.
7) תרומה כה, ח.
8) סוטה ט, א.
9) תניא רפי"ז.
10) מלאכי ג, כב.
11) ברכה לג, ד.
12) ראה פי' הראב"ע תרומה כו, טו.