בס"ד. יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז

425

הנחה

הנני ממטיר לכם לחם מן השמים גו' (ומבאר שזהו) למען אנסנו הילך בתורתי אם לא1. וידועים דיוקי רבותינו נשיאינו בכתוב זה2, מהו הקשר דענין המן (לחם מן השמים) עם ענין התורה. ובפרט שאומר למען אנסנו אם יוכל להיות קבלת התורה, היינו שמנסיון זה ידעו אם ילך בתורתי אם לא, שבנסיון זה תלוי ענין קבלת התורה. וגם מהו לשון הילך בתורתי, הול"ל כבכ"מ לשון של לימוד, המתאים לתורה להיותה ענין של שכל, או הישמור תורתי וכיו"ב. עוד צלה"ב, דהנה מכיון שאומרים בחמשה עשר באייר3 הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, הרי מובן שזהו דבר חידוש לגבי הלחם מן הארץ שהיו אוכלים עד חמשה עשר באייר, ולכאורה אי"מ שהרי ישנה מעלה גדולה בהלחם מן הארץ שאכלו אז שהי' מהעוגות מצות שאכלו בארץ מצרים שע"ז נצטוו על מצות ומרורים יאכלוהו4, דענין המצה ה"ה קשור עם הגאולה, וכמבואר בדרושי פסח5 דענין המצה (הנה אע"פ שהו"ע של קטנות, מ"מ) הוא קטנות אבא וכמאמר6 אין התינוק יודע לקרות אבא כו' עד שיטעום טעם דגן, דעי"ז הי' הגילוי דנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם7, שמכ"ז מובן גודל העילוי דלחם מן הארץ, ואעפ"כ אומרים ש(אי"ז מספיק ו)ישנו חידוש שנתוסף דוקא ע"י הלחם מן השמים. עוד צלה"ב, דהרי החידוש דלחם מן השמים הי' בזה שבא שלא ע"י עבודת ויגיעת האדם כלחם מן הארץ, אלא כמ"ש הנני ממטיר לכם, היינו שבא מלמעלה, וא"כ אי"מ מהו הלשון ממטיר, הלא ענין המטר הוא לא כענין הטל שטל לא מיעצר8, אלא הוא תלוי בעבודת האדם, וכמבואר בדרושי האזינו9 החילוק בין יערוף כמטר לקחי ותזל כטל אמרתי10.

ב

)

והנה במשנה תורה11 כתיב ויאכילך את המן גו' למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם, והיינו דנוסף לזה שענין המן הוא למען אנסנו הילך בתורתי גו', ישנו עוד ענין בהמן, שהוא למען


*) יצא לאור בשעתו, "ער"ח אדר, ה'תשל"ז".

1) בשלח טז, ד.

2) תו"א סה, סע"א ואילך. אוה"ת בשלח ע' תקצו. ועוד.

3) בשלח שם א. וראה פרש"י שם (משבת פז, ב).

4) בהעלותך ט, יא. וראה בא יב, ח.

5) לקו"ת צו יג, ג ואילך. וראה אוה"ת בשלח ע' תקפט.

6) ברכות מ, א.

7) נוסח ההגדה.

8) תענית ג, א.

9) לקו"ת האזינו עג, ב ואילך. ובכ"מ.

10) האזינו לב, ב.

11) עקב ח, ג.