בס"ד. ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב

442

היא שהאבן יהי' בית (לא לבחי' אלקים סתם, כ"א) לבחי' אלקים, כמו שהוי' יהי' לאלקים. והיינו שהאבן תוסיף שלימות גם בבחי' הוי' שיהי' לאלקים. וגם צריך להבין (כמו שמקשה בתו"ח שם) מ"ש והאבן הזאת לשון נקבה, ואח"כ יהי' בית כו', דהול"ל תהי' בית גו', ואם אבן לשון זכר, הול"ל האבן הזה כו'.

ג) והנה יום ההילולא (ט' כסלו) הוא ערב יום הגאולה12 (יו"ד כסלו13). וידוע שהגאולה שייכת להענין דפדה בשלום נפשי14, וכמ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן באגה"ק שלו15 (בנוגע להגאולה די"ט כסלו) כשקראתי כו' פדה בשלום נפשי כו' יצאתי בשלום. דמזה מובן16 גם בנוגע להגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי17, שהגאולה שייכת להענין דפדה בשלום נפשי שאומרים זה בשיעור תהלים החדשי (ביום העשירי לחודש). ובפרט לפי הידוע18, שהסדר המסודר אצל כ"ק רבותינו נשיאינו הי' שהיו אומרים שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש, ובזמנים ידועים היו אומרים תהלים בשופי19, היינו שהיו מוסיפים לומר גם שיעור תהלים השבועי – שעפ"ז מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר13 מה שאדמו"ר הזקן אמר בי"ט כסלו הפסוק פדה בשלום נפשי, אף שפסוק זה אינו בשיעור החדשי דיום יט בחודש כ"א במזמורי תהלים דיום השלישי בשבוע (ויט"כ חל אז ביום השלישי), כי בהיות אדמו"ר הזקן במאסר הוסיף לומר גם שיעור תהלים השבועי. הרי מזה מובנת עוד יותר השייכות של הגאולה לענין פדה בשלום נפשי. דהרי השיעור הקבוע הוא שיעור תהלים החדשי, והשיעור של יום יט בחודש הוא תפלה למשה, שגם ענין זה שייך להגאולה20, ומ"מ מקשר כ"ק אדמו"ר הזקן הגאולה שלו להפסוק פדה בשלום נפשי דוקא, הרי זה מכריח עוד יותר שייכות ענין הגאולה לפסוק זה. ומזה מובן שכ"ה גם בנוגע להגאולה דיו"ד כסלו, כנ"ל.

והענין הוא, דהנה עיקר החידוש בהכתוב פדה בשלום נפשי הוא (לא עצם ענין הפדי', כ"א כמו שמבאר בעל ההילולא בד"ה פדה בשלום נפשי21 (שבספרו שערי תשובה)) בזה שהפדי' היא בשלום. דאפשר להיות פדי' בדרך מלחמה,


12) וראה לקמן (בסיום המאמר) שבשורת הגאולה היתה בט' כסלו.

13) בשנת תקפ"ז, וההסתלקות – בשנת תקפ"ח.

14) כמבואר בכמה מאמרי ד"ה פדה בשלום גו' השייכות לפנימיות התורה, תורת החסידות.

15) נדפס בס' בד קודש (ווארשא תרל"ב. ועוד [ולאח"ז באגרות-קודש אדמו"ר האמצעי ע' רפט]). בית רבי ח"א פי"ח [ולאח"ז באגרות-קודש אדה"ז ח"א ע' צח]. ועוד.

16) ובפרט, לפי המבואר לקמן (בסיום המאמר) השייכות של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן. ולהעיר, שגם הגאולה די"ב-י"ג תמוז שייכת לענין זה, כמובן מזה שכמה מאמרים די"ב-י"ג תמוז התחלתם הוא פדה בשלום נפשי. (ולהעיר, שבשנת המאסר והגאולה (תרפ"ז) חל י"ב תמוז ביום השלישי) – [ראה גם לעיל ע' קמב].

17) ובפרט לפי המסופר בבית רבי ח"ב פ"ה בהערה, שהגאולה היתה בעת אמרו תהלים (כפי שנחלק לימי החודש) פסוק פדה בשלום נפשי.

18) קובץ מכתבים (נדפס ב"ספר תהלים אהל יוסף יצחק") ע' 200.

19) לשונו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש – הובא בקובץ מכתבים שם. (ומפרש שם, שהכוונה הוא להוספת שיעור תהלים השבועי).

20) ראה שיחת ליל כ' כסלו תרצ"ד (נדפסה בלקו"ד ח"א צז, א ואילך).

21) פי"א.