בס"ד. ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז*

450

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, ומבאר רבינו הזקן בעל הגאולה והשמחה בספרו תו"א1, להבין כפל לשון בארץ מגורי אביו בארץ כנען, שכנען פירושו סוחר, כמ"ש2 כנעני' נכבדי ארץ, וכתיב3 כנען בידו מאזני מרמה, וכמו הסוחר שמפזר ממון בכדי להרויח ולהשתכר, וכל עיקר כוונתו היא להיות מפזר ונוסף עוד4 [דתכלית ענין המסחר הוא הריוח, וכמארז"ל5 זבון וזבין תגרא איקרי בתמי'], כ"ה גם ענין ירידת הנשמה למטה שתכלית הירידה היא בשביל העלי', שע"י ירידתה למטה והתלבשותה בגוף ונה"ב דוקא באה לבחי' עליונה יותר מכמו שהיתה קודם ירידתה.

ולהבין זה בביאור יותר ובאריכות יותר, גם להבין מ"ש רש"י עה"פ וישב יעקב, אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה, שלא היו ספונים וחשובים לפרש כו' פירש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה כו'. דלכאורה מכיון שישובי עשו ותולדותיו אינם ספונים וחשובים לא הוצרך לכתבם כלל, גם לא בדרך קצרה. וצריך לומר, דהגם שישובי עשו, מצ"ע, אינם ספונים וחשובים, מ"מ, מכיון שעל ידם באים לישובי יעקב, כתבם בקרא. אלא דלהיות שכל ענינם הוא מה שע"י באים לישובי יעקב, כתבם בדרך קצרה. משא"כ ישובי יעקב ותולדותיו, שהם ספונים וחשובים מצד עצמם, פירש אותם בדרך ארוכה. וצריך להבין מהו ענין מה שע"י ישובי עשו באים לישובי יעקב, וגם צ"ל דיוק הלשון דרך קצרה ודרך ארוכה.

ב) ויובן כ"ז בהקדים מ"ש6 פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, וידוע הדיוק מ"ש פדה בשלום, שמלשון זה משמע שאפשר להיות פדי' שאינה באופן של שלום, ולכן אומר כאן פדה בשלום דוקא, שפדי' זו היא בשלום. וגם צריך להבין מ"ש מקרב לי, דאומר מקרב ולא השם מלחמה, כלשון הרגיל בכמה מקומות. דהנה לשון הקודש אינה לשון הסכמי7, כ"א הוא הלשון שבו נברא העולם8, והיינו ששמו של כל דבר מורה על תוכנו וענינו הפנימי של הדבר, שזו היא חכמתו של אדה"ר, ויתירה מזו, אשר השם מורה על החיות אלקי של הדבר הנקרא בשם זה,


*) התחלת וסיום המאמר – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וראה לקמן הערה 13.

1) ר"פ וישב.

2) ישעי' כג, ח.

3) הושע יב, ח.

4) משלי יא, כד. וראה שער המצות להאריז"ל פ' ראה (מצות הצדקה), וראה ספר הלקוטים פ' תצוה.

5) ב"מ מ, ב.

6) תהלים נה, יט.

7) ב"ר יח, ד.

8) ראה פרדס שער כב (שער הכינויים) פ"א.