בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשל"א*

463

(הנחה בלתי מוגה)

פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי1, וידוע מש"כ2 כ"ק אדמו"ר הזקן להגאון החסיד רלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב3, כשקראתי כו' פדה בשלום נפשי כו' יצאתי בשלום מהוי' שלום. ומזה מובן שענין השלום שבהפדי' הו"ע עיקרי, שלכן מדגיש ענין זה (ג' פעמים4) במכתבו: פדה בשלום, יצאתי בשלום, מהוי' שלום. וכן מובן גם מאגה"ק שבתניא סי' ב' שכתבו אחר ביאתו מפ"ב (לכללות אנ"ש) שסיומו וחותמו שצ"ל שלום כו', ההנהגה באופן אשר יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'. וכדמוכח ג"כ מזה שבכו"כ דרושי חסידות על פסוק זה5, ובפרט בהדרושים די"ט כסלו, מבואר שהענין והחידוש דפדי' זו הוא מה שהפדי' היא בשלום. וצריך להבין, דלכאורה הרי העיקר הוא עצם ענין הפדי' (בין בנוגע לדוד נעים זמירות ישראל (וכן בנוגע לדוד מלכא משיחא6), ובין בנוגע לכ"ק אדה"ז בעל השמחה והגאולה, הרי עיקר הענין הוא מה שיצא מהמאסר לחירות), ומהי ההדגשה של בשלום דוקא. ועוד צריך להבין, הרי ההמשך דפדה בשלום נפשי הוא כנאמר בכתוב מקרב לי כי ברבים היו עמדי, ומכיון שהפדי' היא מקרב היינו מלחמה, וכן זה שישנם רבים (אלא שנהפוך הוא והרבים היו עמדי – כדאיתא בירושלמי7), הרי מובן שהפדי' מצ"ע הייתה צ"ל באופן של מלחמה. וא"כ צריך להבין מהו ההכרח דהפדי' תהי' בשלום דוקא. והנה נקודת הענין בזה, מבואר בד"ה פדה בשלום אשר לכ"ק אדמו"ר האמצעי, ממלא מקומו של בעל השמחה והגאולה (בשערי תשובה – שער התפלה), דכאשר העבודה היא מצד בחי' יחידה, הנה אז הפדי' היא בשלום.

ב) ויובן זה בהקדים המאמר של בעל השמחה והגאולה8 ד"ה להבין9 ענין מ"ש בע"ח בתחלתו דבחי'10 הנקודים המה יו"ד אורות ביו"ד כלים, ובחי'


*) התחלת וסיום המאמר – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וראה לקמן הערה 9.

1) תהלים נה, יט.

2) נדפס בס' בד קודש (ווארשא תרל"ב. ועוד [ולאח"ז באגרות-קודש אדמו"ר האמצעי ע' רפט]). בית רבי ח"א פי"ח. ועוד [ולאח"ז באגרות-קודש אדה"ז ח"א ע' צח].

3) הל' במאמר יונתי (לקו"ת שה"ש יח, ג). ועיין התוארים באגרת הנ"ל ובאגה"ק סכ"ח (וצ"ע מי כתבם).

4) בבד קודש (ששם כנראה המכתב בשלימותו – ולא שזהו נ"א) פעם ד': יצאתי בשלום ואסיים בשלום מה' שלום.

5) ראה ג"כ רשימות הצ"צ עה"פ. ד"ה פדה בשלום ה'תש"ד (ותרנ"ט), ה'תש"ג (סה"מ תש"ד ע' 66 ואילך (תרנ"ט ס"ע קמא ואילך). תש"ג ע' 184).

6) ראה שערי תשובה (לאדהאמ"צ) ח"א ש' התפלה ד"ה פדה בשלום פי"א.

7) סוטה פ"א ה"ח. וכ"ה בבמדב"ר פ"ט, כד.

8) בא' הביכלאך שנמצא עתה בדפוס (וראה סד"ה א"ר אלכסנדרי דש"פ וישב, כ"א כסלו (לקמן ע' תעב)).

9) יצא לאור בקונטרס בפ"ע – "חנוכה, ה'תשל"א" (ונדפס אח"כ בסה"מ תקס"ח ח"א ע' קיד ואילך).  ובפתח דבר: "בהתוועדויות דחג הגאולה י"ט כסלו ושבת שלאחריו (ש"פ וישב) שנה זו [תשל"א] – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א מאמר זה (בשינויים ו)בתוספת התחלה וסיום".

10) מכאן עד סוס"ז – הנחה בלתי מוגה.