בס"ד. ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ז*

477

(הנחה בלתי מוגה)

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה גו' ראובן שמעון לוי ויהודה גו'1. וידוע דיוק בעל ההילולא [דכ"ד טבת – כ"ק אדמו"ר הזקן] בספרו תורה אור בד"ה זה2, דבפרשת ויגש3 נאמר ג"כ ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה גו', וצריך להבין למה הוכפל בתורה ענין בואם מצרימה. וכ"ק אדמו"ר האמצעי מוסיף עוד [בד"ה זה שבתורת חיים4, שהוא ביאור על מאמר הנ"ל מכ"ק אדמו"ר הזקן וביאורו5] דידוע6 שהתורה היא נצחית ומדברת בכל זמן ובכל דור, דהיינו שגם ענין הביאה למצרים וכו' ישנו בכל דור, וכן ישנה הוראה מזה לכאו"א מישראל בכל זמן ובכל מקום, דתורה היא מלשון הוראה7, וא"כ ההוראה היא נצחית. והנה, כיון שהתורה היא נצחית מובן שגם פרטי הענינים דגלות מצרים וכו' ישנם בכל דור, ולכן גם פרטי הענינים דוימררו את חייהם בעבודה קשה ובלבנים גו' את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך8, ישנם ג"כ בכל הזמנים. ואין הכוונה בהענין דוימררו את חייהם גו' בשביל עצמו ח"ו, כ"א זה שישנו ענין זה הוא רק בשביל הגאולה וכו' שלאח"ז. וכמ"ש9 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה גו', והיינו דכל הכוונה בהירידה למצרים וכו' הוא רק בשביל שיהי' אח"כ ואנכי אעלך גם עלה.

ב) והענין הוא10, דהנה כתיב11, ירוד ירדנו, שישנם ב' ירידות, וכן בענין הגאולה נאמר ואנכי אעלך גם עלה, ב' עליות, ובכללות ב' (ירידות ו)עליות אלו קאי על גאולת מצרים והגאולה העתידה. ולכאורה מהי השייכות בין הגאולה ממצרים להגאולה העתידה (שמקשרים אותם זל"ז).

והענין הוא12, דהנה כתיב13 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. דהפירוש הפשוט בהכתוב הוא, דכמו שבימי צאתך מארץ מצרים היו נפלאות הנה


*) על רשימת ההנחה – תיקן כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה תיקונים בכתי"ק (המו"ל).

1) ריש פרשתנו.

2) פרשתנו מט, א.

3) מו, ח.

4) פרשתנו א, א ואילך.

5) בתו"א פרשתנו נ, א ואילך.

6) תניא רפי"ז. ובכ"מ.

7) רד"ק לתהלים יט, ח. וראה זח"ג נג, ב.

8) פרשתנו א, יד.

9) ויגש מו, ד.

10) ראה תו"א שם מט, א.

11) מקץ מג, כ.

12) ראה תו"א שם ותו"ח שבהערה 4.

13) מיכה ז, טו.