בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א*

482

(הנחה בלתי מוגה)

וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב גו' ושמי הוי' לא נודעתי להם1. וידוע הדיוק2 בזה מבעל ההילולא במה שאומר ושמי הוי' לא נודעתי להם, הלא נאמר שם הוי' וכמה פעמים בדיבור להאבות, וכמו שהקשה בפירש"י. גם צריך להבין מה שאומר כאן דוקא אני הוי', מה השייכות דשם הוי' ליצי"מ ולמ"ת (שקשורים זב"ז, כמ"ש3 בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה). והנה מהמבואר בד"ה זה בתו"א, מובן, שלהאבות נתגלה שם הוי' רק ע"י שם אלקים, שבכללות הוא בחי' שם הוי' דלתתא, אבל שם הוי' דלעילא לא נודעתי להם, משא"כ במ"ת נתגלה שם הוי' שלמעלה מהתלבשות בשם אלקים, בחי' שם הוי' דלעילא. שלכן קודם מ"ת הי' הגזירה4 שהעליונים לא ירדו לתחתונים והתחתונים לא יעלו לעליונים, ובמ"ת ביטל הקב"ה את הגזירה ואמר התחתונים יעלו לעליונים, והעליונים ירדו לתחתונים, ואני המתחיל, שנאמר5 וירד הוי' על הר סיני, וכתיב6 ואל משה אמר עלה אל ה'. וזהו מה שנאמר לו כאן אני הוי', שמתחיל גילוי חדש, שיתגלה שם הוי' שלמעלה מהתלבשות בשם אלקים, שם הוי' דלעילא.

ב) ויש לקשר זה עם מאמר מבעל ההילולא (שלא נדפס עדיין) ד"ה אשרי יושבי ביתך7 [וכנראה שהמאמר ד"ה זה שבסידור מאדמו"ר האמצעי, מיוסד הוא על מאמר הנ"ל, ובארוכה יותר נתבאר בפירוש המלות מאדמו"ר האמצעי8, ובפירוש המלות מהצ"צ9 – בתוס' הערות ומ"מ], שמבאר10 שם כל תפלת אשרי עד הפסוק קרוב הוי' לכל קוראיו (והמשך הפסוקים כבר נתבאר במקומות אחרים בדרושי אדמו"ר הזקן). ותוכן ביאורו הוא, דאשרי הוא בחי' כתר עליון, שנקרא אשרי שהו"ע


*) התחלת וסיום המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וראה לקמן הערה 7.

1) וארא ו, ב-ג.

2) ראה אוה"ת וארא (ע' קיט ואילך).

3) שמות ג, יב.

4) שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.

5) יתרו יט, כ.

6) משפטים כד, א.

7) יצא לאור בקונטרס בפ"ע – "פורים, שנת כ"י תש"א את ראש בני ישראל" (ונדפס אח"כ במאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע ע' קלא ואילך). ובפתח דבר: "בעת ההתוועדות דשבת מברכים החודש שבט, שחל השנה יומים לאחרי ההילולא של אדה"ז, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לאמר חלק ממאמר זה בתוספת התחלה וסיום וכו'".

8) פקנ"ט ואילך.

9) דרמ"צ ח"ב ע' רכג, א ואילך [יהל אור במילואים ע' תרסה ואילך]. וראה יהל אור עה"פ (ע' תקלג ואילך).

10) מכאן עד סוס"ד – הנחה בלתי מוגה.