204

בהכחות שלמטה מהם היא באופן דפעולה. והמדות שנמשכים מהשכל באופן דממילא, כי השכל מאיר גם בלב – המשכתם בהכחות שלמטה מהם היא באופן שהמדות עצמם מתפשטים בכל הכחות והאברים, ופעולתם בהכחות והאברים היא באופן דבדרך ממילא]. וכיון שמוחין הם נסתרות ומדות הם נגלות20, לכן, ע"י האהבה דבכל נפשך, שהמוחין מאירים גם בלב, נעשית הברכה וההמשכה מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא.

ד) ועוד ביאור בהחילוק שבין האהבה דבכל לבבך והאהבה דבכל נפשך21, שהאהבה דבכל לבבך היא בבחינת ממלא כל עלמין, דכיון שהחיות דבחינת ממכ"ע הוא מלובש בהנבראים בפנימיותם, לכן ע"י ההתבוננות נרגש חיות זה גם בנפש הבהמית, והאהבה היא בכל לבבך בשני יצריך22. והאהבה דבכל נפשך היא בבחינת סוכ"ע, דכיון שאור הסובב הוא למעלה מהתלבשות בעולמות, לכן ע"י שנרגש בו ההפלאה דאוא"ס (סובב), אהבתו את הוי' היא באופן דמסירת נפש, אפילו נוטל את נפשך22. ועפ"ז, השייכות דהאהבה דבכל נפשך לההמשכה מעלמא דאתכסיא (ענין הברכה) היא לא רק לענין עלמא דאתכסיא כמו שהוא בספירות, בינה, אלא גם לענין עלמא דאתכסיא (סובב) כמו שהוא בכללות הגילויים (ממלא). ויש לומר, דזה שע"י האהבה שמצד הרגש ההפלאה דאוא"ס נעשית ההמשכה מעלמא דאתכסיא (סובב) לעלמא דאתגליא (ממלא), הוא בעיקר כשאהבה זו, שהיא מצד בחינת חי' (מקיף), נרגשת גם בהנר"נ (פנימי) שלו. ועי"ז נעשה החיבור דסובב וממלא.

ה) והנה ידוע23, שבכדי שיהי' החיבור דסובב וממלא הוא ע"י המשכת אוא"ס שלמעלה מסובב וממלא. וזהו24 אל תקרי מה אלא מאה, מה הוא מלכות, ממלא, מאה הוא אריך, סובב, ואל תקרי מה אלא מאה הוא שגם במה (ממלא) תהי' המשכת מאה (סובב). והחילוק בין מאה למה הוא שמיתוסף בו אות אל"ף, דאל"ף הוא בחינת עתיק (בחינת חד ולא בחושבן25) שלמעלה מסובב. ויש לומר, דהטעם על זה שע"י שמוסיפים אל"ף בתיבת מה נעשה מאה, הוא, כי אל"ף הוא בחינת עתיק, שעי"ז נעשה חיבור דסובב (מאה) וממלא (מה), ולכן, ע"י (הוספת) אל"ף נעשה מה למאה.

ועד"ז הוא בעבודת האדם, שבכדי שיהי' חיבור דבחינת חי' (מקיף) עם בחינת נר"נ (פנימי), שהאהבה דבכל נפשך תהי' נרגשת גם בכחות הפנימיים [ועד"ז חיבור דמוחין ומדות26], הוא ע"י העבודה דמס"נ, שמצד בחינת יחידה27. ויש לומר


20) לקו"ת ר"פ פקודי. ובכ"מ.

21) ראה לעיל ח"א ע' צב. וש"נ. וראה גם ד"ה וידבר גו' זאת חוקת התורה תשכ"ט ס"ט (לעיל ע' כט). ובכ"מ.

22) ברכות נד, א – במשנה. ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ.

23) לעיל ח"א ריש ע' צד. וראה שם הערה 53.

24) בהבא לקמן, ראה אוה"ת חיי שרה קיא, ב. ביאוה"ז להצ"צ שם ע' פ.

25) תקו"ז בהקדמה – פתח אליהו. ובאוה"ת וביאוה"ז שם, שקאי על עתיק.

26) ראה לעיל סעיף ג.

27) ראה בהנסמן לעיל ח"ב ריש ע' כו הערה 97.