בס"ד. יום ד' פ' חיי-שרה, י"ט מרחשון, ה'תשי"ד.

144

– בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר יואל טייטלבוים מסאַטמאַר שליט"א* –

בלתי מוגה

א. האדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א שאל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות "יום אידם" הנקרא "הלאוין" (שחל באותו שבוע), האם יש להחשיבו כ"יום אידם" ביום הולדתו של אותו האיש (הנקרא "קריסמעס"), שהחגיגות שעושין בו קשורים עם ענין של עבודה זרה1, או שמא אינו אלא משחק ("קינדער שפּיל") בעלמא, ואין בו משום עבודה זרה?

והוסיף, שבמדינתם ("אין דער היים") נזהרו ביותר – לא רק בנוגע לילדים, אלא גם בנוגע למבוגרים – שלא יצאו לרחוב כו', משום שהגויים נהגו לערוך החגיגות שלהם לאחרי שהיו יוצאים מבית-יראתם, ולכן נראה לומר שיש בזה משום ע"ז.

כ"ק אדמו"ר שליט"א הסכים עמו, והוסיף, ש"יום אידם" הנ"ל לא הי' ידוע ומפורסם במדינת רוסיא.

ב. האדמו"ר מסאַטמאַר שליט"א שאל אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א מהו הטעם שהקביעות דליל ניתל (שנוהגים שלא ללמוד בו) היא ע"פ הלוח שלהם, ולא ע"פ הלוח דבנ"י? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הטעם שאין לומדים בניתל הוא כדי2 שלא להוסיף חיות באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה (שלא תהי' להם יניקה), וכיון ששיטתו ויום אידם זה הוא ע"פ לוח שלהם, ואז חוגגים כו', לכן, גם הזהירות שלא להוסיף חיות היא באותו זמן שחוגגים הם, ע"פ לוח שלהם.

ועפ"ז נראה לומר שבכל מדינה יש להזהר בזה בליל אידם הנהוג במדינה זו בזמן הזה. – ברוב המקומות נקבע יום אידם ל-25 בדצמבר,


*) אחר פטירת בתו מרת חי' רוזה ע"ה – נפטרה י"ד מר-חשון תשי"ד.

1) ראה פרש"י ריש ע"ז: "דאזיל ומודה לעכו"ם ביום אידו".

2) ראה "רשימות" חוברת קעט ע' 15 (נעתק ב"היום יום" – י"ז טבת*).

*) הקביעות די"ז טבת בשנת תש"ג (שבה י"ל לוח "היום יום") היתה ב-25 לדצמבר, יום אידם, כדלקמן בפנים (המו"ל).