ספריית חב"ד ליובאוויטש
ח. מנהגי51 בית הרב מחולקים לשתים52: (א) מנהגים כלליים, מנהגים שפירסמום ברבים, (ב) מנהגים פרטיים, מנהגים שנהגו בחשאי.
בשנים האחרונות לחיים חיותו בעלמא דין גילה כ"ק מו"ח אדמו"ר ריבוי מנהגים, גם מאותם מנהגים שנהגו בחשאי.
בהכירו את היחס, את הרצון לקיים את דבריו, והפרסום שיקבלו הדברים – לא הי' זה סתם ענין של "דרוש וקבל שכר"53, אלא ענין של הוראה בנוגע לפועל. והיינו, שכל אלה שהגיעה אליהם הודעת המנהגים, יתחילו גם הם, לאחרי הכנה במדה ידועה, להתנהג כן בפועל. וגם – על יסוד ה"כלל גדול בתורה" "ואהבת לרעך כמוך"54 – שהם ימסרום לאלה שעדיין לא יודעים אודותם, שגם הם יתנהגו כן.
ובדוגמת כללות תורת החסידות, שאינה עבור כתה או חלק מבנ"י, אלא עבור כל בנ"י (כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר55 בשם אדמו"ר הזקן) – כן הוא גם בנוגע למנהגי ודרכי החסידות.
והגם שמבואר בקונטרס העבודה56 שאין להתפס ("מ'דאַרף זיך ניט אָנכאַפּן") להידורים שלא שייכים אליהם, ומה גם שלפעמים ישנו גם חשש שיעשה מההידור עיקר, ועל העיקר לא ישים לב כדבעי – מ"מ, אותם ענינים שגילו והגיעו אליו, בהשגחה פרטית, קרוב לודאי שזוהי הוראה מלמעלה שענינים אלו שייכים אליו (וכמובן – צריך להבטיח ("בּאַוואָרענען") שלא יהי' החשש האמור).
והטענה שכיון שעדיין אינו בשלימות בענינים פחותים יותר, אינו שייך לענינים נעלים – הרי המענה על זה במכתבו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע57 (על זה ש"סמוך לפלטירי' שלך לא הורשת"58): "בהדי כבשא דרחמנא למה לך"59. כל ענין שמזדמן לידו, צריך לעשותו. אילו לא הי' הדבר שייך אליו, לא היו מזמינים לו מלמעלה דבר זה. ובפרט אותם הענינים שהרבי גילה אותם, כנ"ל, באופן של פירסום והפצה עד ל"חוצה".
51) סעיף זה הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ונדפס (באידית) כהקדמה לספר המנהגים ואח"כ בהוספות ללקו"ש חכ"ג ע' 3-522.
52) ראה גם סה"ש תרצ"ו ע' 48. וש"נ.
53) סוטה מד, א. וש"נ.
54) קדושים יט, יח ובתו"כ ופרש"י עה"פ.
55) ראה סה"ש תרפ"ט ע' 72. תש"ד ע' 93. ע' 163. אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' דש. לקו"ש ח"ט ע' 344. ועוד.
56) פ"ז.
57) ראה "מבוא" לקונטרס ומעין ע' 22 (אגרות-קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' רסו).
58) ספרי עקב יא, כד.
59) ברכות יו"ד, סע"א.