199

יג. את הכתובה – כתבו (לא סמוך להחופה, אלא) מבעוד יום, וגם קבלת הקנין וחתימת העדים היו מבעוד יום, ובעת החופה היתה רק מסירת הכתובה.

ולהעיר, שע"פ דין יכול להיות שעבוד הכתובה גם כמה ימים קודם הנישואין.

יד. השושבינין שמוליכים החתן והכלה להחופה – הנה בהחתונה שלי לא הי' אאמו"ר נוכח, אבל גם בהחתונה של גיסתי, היו שושביני החתן אבי החתן ואבי הכלה, כ"ק מו"ח אדמו"ר (אבי הכלה), והרה"ח ר' משה האָרענשטיין (אבי החתן).

ושושביני הכלה – אינני יודע, אבל כנראה שגם שם הי' עד"ז – אם החתן ואם הכלה.

ותחת החופה, סובבו (עם הכלה) הורי החתן והכלה.

בעת שמוליכים את החתן ל"באַדעקעניש", ואח"כ לחופה, וכן בעת שמוליכין את הכלה להחופה74 – מנהג בית הרב שמנגנים כסדר ניגון אדמו"ר הזקן הידוע (בן ד' הבבות)75.

טו. הקידושין – היו בטבעת של זהב76.

– בספר אוצר חילוף מנהגים (מכת"י) בין בני א"י ובני בבל77, והובא גם בים של שלמה (למהרש"ל) בסוף ב"ק78, איתא שמנהג בני א"י לקדש בטבעת.

לכאורה היתה הטבעת צריכה להיות של כסף79 – מכמה טעמים: א) לשון המשנה הוא80 "בכסף ובשוה כסף". ב) ע"פ קבלה צ"ל טבעת של כסף76. ג) קידושין הו"ע של אהבה, שזהו"ע כסף, מלשון "נכסוף נכספת"81,

אבל בפועל היו הקידושין בטבעת של זהב. – טעם הדבר יחשוב


74) אין זוכרים אם הזכיר גם ע"ד הסיבוב סביב החתן תחת החופה (המו"ל).

75) ולא כפי שנוהגים כאן, שמנגנים תחילה ניגון אדמו"ר הזקן, ואח"כ ניגון אחר.

76) ראה אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג ריש ע' תכט. תורת מנחם – התוועדויות ח"ב ס"ע 252 ואילך. וש"נ.

77) "חלוף מנהגים בין בבל וא"י" (וויען תרל"ח, ולאח"ז ירושלים תש"ל), "אוצר חלופי מנהגים" (ירושלים תש"ב, ולאח"ז שם תשל"ג) – אות כה.

78) סעיף כה.

79) ראה גם מכתב כ"ק הרה"ק המקובל וכו' מוהר"ר לוי"צ שניאורסאהן זי"ע הנדפס בתורת מנחם – דרושי חתונה ע' רצב.

80) ריש מס' קידושין.

81) ויצא לא, ל. וראה תניא רפ"נ. תו"א ר"פ וישב. ובכ"מ.