201

יעזור השי"ת שיהיו שמחות אצל בנ"י, ובפרט שמחות נישואין, שזוהי ההכנה להמעמד ומצב ש"יכלו כל הנשמות שבגוף", שאז "בן דוד בא"86.

***

יט. בנוגע להמסופר בפרשת השבוע אודות המנחה ששלח יעקב לעשו – מבואר בתורה אור87 שזהו ע"ד ענין הקרבנות שנקראים בשם מנחה.

וממשיך לבאר הטעם שהמנחה ששלח יעקב לעשו אינה מתאימה לענין הקרבנות, הן מצד המספר, "עזים מאתיים גו'"88, שלא מצינו דוגמתו בענין הקרבנות, והן מצד סוגי הבהמות, ששלח גם "גמלים"89 שהם טמאים בקרבנות,

– ואין לתרץ שקודם מ"ת שאני, שהרי גם בקרבנות שקודם מ"ת מצינו שנח הקריב מן הבהמה הטהורה דוקא90 (שמהם הכניס לתיבה "שבעה שבעה"91, "כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו" מן התיבה92), ועד"ז בקרבנות שהקריב אברהם אבינו וכו' –

כיון שקרבנות אלה אינם שייכים לעולם התיקון, אלא לעולם התוהו, ש"אין אתנו יודע עד מה האיך ומה הם הקרבנות ואיזה שיעור, רק יעקב אע"ה ידע ענינם וכך שלח . . קרבנות אחרים אשר לא כתובים בתורה בקרבנות דתקון ושיעורים אחרים כו'"93.

כ. והנה, כיון שהתורה מספרת לנו סדר הקרבנות דעולם התוהו, בהכרח לומר, שגם עכשיו, לאחרי מ"ת, שעיקר העבודה היא בסדר דעולם התיקון, שייך וישנו אצל כאו"א גם סדר העבודה דתוהו, אלא שענין זה אינו אלא הכנה והקדמה לסדר העבודה דתיקון.

וכמו שהוא בנוגע לתוהו ותיקון עצמם – שאע"פ שבנוגע לעולם התוהו נאמר "דין לא הניין לי'"94, ולכן היתה השבירה דעולם התוהו, מ"מ, יש גם מעלה בבנין עולם התוהו, שנברא מלכתחילה באופן ד"בונה


86) חסר המשך נוסח הברכה (המו"ל).

87) פרשתנו כה, ב ואילך.

88) פרשתנו לב, טו.

89) שם, טז.

90) ראה זבחים קטו, סע"ב ואילך.

91) נח ז, ב.

92) פרש"י עה"פ.

93) תו"א שם.

94) ב"ר פ"ג, ז. פ"ט, ב. ועוד. וראה סה"מ ה'ש"ת ס"ע 55 בהערה.