229

שצריך "לבנות" אותו הוא – לעורר את נקודת היהדות שהיא בהעלם בנפשו פנימה (ועדיין אינו יודע אודותה), שתבוא מן ההעלם אל הגילוי;

ואח"כ צריכים לגשת לענין השני – להמשיך בו קדושה, לומר לו, ש"יהדות" אינה מתבטאת בהכרזה "אני יהודי", יהודי בלב, שהרי "רחמנא ליבא בעי"69, גם אם ישתתף בכל מפגני הזעקה עבור הצלת ישראל ונגד אוה"ע כו', אלא צריכים לחיות את חיי היום-יום באופן שאפילו במחשבה ועאכו"כ בדיבור ועאכו"כ במעשה לא יעבור על אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה, ויעשה את כל הענינים שהקב"ה צוה שמוכרחים לעשותם, "כי הם חיינו ואורך ימינו"70.

ובפשטות – ללמד אותו אודות ציצית, אודות פיאות, אודות שמירת שבת, אודות מאכל כשר, אודות ברכת הנהנין, ואפילו אודות אמירת "שמע ישראל" קודם השינה ואמירת "מודה אני" בעת הקימה – כיון שבנוגע לכל ענינים אלו אין על מי לסמוך.

ויתירה מזה: כאשר ענינים הנ"ל אינם כדבעי, אזי גם התורה שלומד יכולה להיות באופן ד"עושר שמור לבעליו וגו'"71 – אינני רוצה לצטט את סיום הפסוק...

מדובר אמנם אודות ענין שהתורה קוראת אותו בשם "עושר", היינו, שזהו עושר אמיתי – רכוש של תורה, שעז"נ "דעת קנית מה חסרת"72, "אין עשיר אלא בדעת"73, ואעפ"כ, הרי זה יכול להיות באופן ש"לא זכה"74, שאז, לא די שאין זה "סם חיים", אלא אדרבה, שנעשה דבר המזיק!

– הן אמת ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה"75, היינו, שבנוגע להתורה עצמה לא נעשה שום נזק; אבל בנוגע להאדם הלומד – הרי זה "כזורק אבן כו'"76, יש הנפרד שלו שזהו ענין של עבודה-זרה, כך, שכאשר מוסיפים עוד אבן, אזי נעשית רח"ל ע"ז גדולה יותר, בעלת חשיבות יותר77.

יד. והדגשה נוספת בזה:

כאשר נמצאים במדינה כזו שמפני כמה סיבות הסדר הוא אצל חלק


69) זהר ח"ב קסב, סע"ב. ח"ג רפא, ריש ע"ב. וראה סנהדרין קו, ב ובפרש"י.

70) נוסח תפלת ערבית.

71) קהלת ה, יב.

72) תנחומא ר"פ ויקרא. ועוד.

73) ראה כתובות סח, סע"א.

74) יומא עב, ב.

75) ברכות כב, א. וש"נ.

76) חולין קלג, סע"א.

77) ראה גם לעיל ע' 135. וש"נ.