238

במצב כזה – הרי זה בנין על יסודות שוא, כיון שלא הכינו את התלמידים להיות במעמד ומצב שיהיו חפצים לשמוע חידוש של גאון בתורה, ולא הכינו שתהי' "קרקפתא דמנח תפילין" שהתורה תהי' נקלטת במוחו הגשמי.

כאשר רוצים שתהי' תפיסת מקום לה"גאון", ויהי' לו לפני מי לומר "שיעור", וה"מחדש בתורה" יהי' לו לפני מי להתגאות בנתינת ספרו או באמירת חידושיו, והלה יספוק כפיו ויכריז: אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי – יש להבטיח תחילה שההורים ישמרו טהרת המשפחה (ובשביל זה יש צורך באזהרה ותעמולה אודות ההכרח שבדבר), ואח"כ יש להשתדל שהילדים יהיו נימולים ע"פ דין תורה, ויקבלו חינוך הכשר, טלית-קטן, פיאות, מאכלים כשרים וכל שאר הענינים, ואז יכולים לקוות שיהיו "אלף בני אדם נכנסין למקרא כו' יוצא מהם אחד להוראה"108.

אבל לבנות "רקיע השביעי" בה בשעה שאין הענין ד"אגודתו על ארץ יסדה"109 – הרי זה ענין שאין לו קיום. כבר הי' לעולמים, ורואים את התוצאה מזה רח"ל.

משא"כ לאידך גיסא, כאשר מתחילים מלמטה למעלה (כפי שנראה לעיני בשר), מענינים פשוטים – ללמוד עמו תוכן הי"ג "אני מאמין", ולהסביר לו שהקב"ה הוא בעה"ב בשלימות באמריקא,

– זהו אמנם "רעפובליק", ובלי ה"קאָנגרעס" (בית-המחוקקים) "לא ירים איש את ידו ואת רגלו"110, אבל צריכים לדעת שהבעה"ב היחידי בכל העולם כולו, ו"יונייטעד-סטייטס" (ארצות-הברית) בכלל זה, הוא: אבינו שבשמים, והקשר עמו הוא ע"י לימוד התורה וקיום המצוות בחיי היום-יומיים בפועל ממש, שכן, גם מי שמחדש בתורה, אם חסרה אצלו העשי' בפועל, אזי "נוח לו שנתהפכה שלייתו כו'"111,

הנה כאשר מחדירים אצל הילדים את ההכרה שמציאותו של יהודי אינה אלא אלקות, תורה ומצוות, והתורה משנה את טבעיות ומציאות העולם, כדאיתא בירושלמי112 על הפסוק113 "לא-ל גומר עלי" – אזי יכולים לילך מדריגה אחת קדימה וללמוד עמהם גמרא, ועד להפירוש היותר עמוק ב"גמרא", דקאי על פלפולה של תורה, ואז יכולים גם להגיע להגדיל


108) קה"ר פ"ז, כח.

109) עמוס ט, ו.

110) מקץ מא, מד.

111) ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. הובא בלקו"ת שבהערה 83.

112) כתובות פ"א ה"ב. וש"נ.

113) תהלים נז, ג.