239

תורה ולהאדירה, שיגדלו גאונים ומחדשי חידושים, לשם ולתפארת (לא בקו ההפכי רח"ל), שהתורה תהי' שמחה בהם והם יהיו שמחים בתורה.

כ. כל האמור לעיל אינו ענין של "מוסר", ולא ענין של "דרשה", ואפילו לא ענין של "פלפול"...

כוונתי היחידה היא – אולי יתבוננו בכל הנ"ל וינהיגו בכל הכתות שבכל המוסדות לימוד של יהדות,

ובזה גופא – לא בענינים מופשטים ("פאַרשפּיצטע ענינים"), שבהם צריכים לפצל שערה לשתים, אלא לספר להם אודות הענין של השגחה פרטית, היינו, שהקב"ה משגיח עליו בכל פרט ופרט: בכל שעה ובכל רגע, גם בשעת אכילתו ושתיתו – עומד הקב"ה ומביט ובוחן מעשיו והנהגתו, וכיו"ב,

ואם רצונו הצלחה ברוחניות, או אפילו בגשמיות – יש לו "צינור" אחד ויחידי: להתקשר עם הקב"ה,

וכיצד מתקשרים עם הקב"ה – כאשר על כל צעד ושעל ישאל את עצמו: מה כתוב בשולחן-ערוך או קיצור שו"ע, כיצד עלי להתנהג, האם עלי לעשות באופן כך או באופן כך.

ולאחרי כן יכולים ללמוד עמהם תורה, ולימוד התורה יהי' בהצלחה, ויעמידו "דור ישרים יבורך"114 – "ושננתם לבניך אלו התלמידים"115.

וכאשר נצא לקבל פני משיח – נלך "בנערינו גו' בבנינו ובבנותינו"116, וכל מלמד יוכל לומר: "ראו גידולים שגידלתי".

[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ניגון ג' התנועות – דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן].

***

כא. אחד מהענינים החמורים בתורה הוא – הסגת גבול, שעל זה נאמרו ב' לשונות: "אשר גבלו ראשונים"117, וכן "גבול עולם"118.

ישנו הענין דהסגת גבול כפשוטו, בנוגע לשדה או בית. אמנם, שורש הענין דהסגת גבול כפשוטו הוא – הענין דהסגת גבול ברוחניות.

וכללות הענין בזה – שמערבים חול עם קודש וקודש עם חול


114) שם קיב, ב.

115) ואתחנן ו, ז ובספרי ופרש"י עה"פ.

116) בא יו"ד, ט.

117) פ' שופטים יט, יד.

118) משלי כב, כח. כג, יו"ד.