295

לו, וגם יש לו איזה ערך לגבי האין. ולמעלה מזה היא העבודה שמצד יחידה שבנפש, שחבוקה ודבוקה בך37, ומצד בחינה זו אין מלכתחילה מציאות אחרת שצריכים לבטלה, כיון שאין שום מציאות כלל מלבד עצמות ומהות א"ס. וכללות העבודה שמצד חי' יחידה היא באופן שעל ידם יכולים לבטל גם ענינים כאלה שאי אפשר לבטלם ע"י השכל (כדלקמן).

ח) והנה מצד הענין דזה לעומת זה עשה האלקים, הרי כשם שישנו הלעו"ז לנגד הבחינות נפש רוח נשמה, כמו כן ישנו גם הלעו"ז כנגד הבחינות דחי' יחידה, שזהו ענינו של עמלק, חוצפה וגאוה בלא תגא38. והענין בזה, שיש ב' אופנים בגאוה (גאה גאה39), גאוה שיש לה הבנה בשכל, וגאוה ללא טעם40. גאוה שיש לה הבנה בשכל היא כמ"ש41 אל יתהלל חכם בחכמתו גו' עשיר בעשרו, היינו, שלהיותו עשיר, וחושב אשר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה42, או אפילו כשמגיע להשגה והכרה שזהו מה שניתן לו מלמעלה, אבל אעפ"כ חושב שזה מגיע לו ויכול לתבוע בזרוע43, הנה מזה בא לידי ישות וגאוה. וכיון שגאוה זו נמשכת מן השכל, אזי המלחמה כנגדה וביטולה יכולים ג"כ לבוא ע"י השכל. אך יש גאוה שהיא באופן של דל גאה (כדאיתא בגמרא44), דאע"פ שהוא עצמו יודע שאינו עשיר ואינו חכם, מ"מ הרי הוא גאה, שזהו"ע של חוצפה בלי טעם. וענין זה אי אפשר לבטל ע"י השכל, כיון שאינו בא ע"י השכל ואינו שייך לשכל. וזהו כללות הענין דעמלק45, שאע"פ שהי' מעמד ומצב דאמבטי רותחת, אז נבהלו גו' נמוגו גו', שנפל עליהם אימתה ופחד, מ"מ, ויבא עמלק וילחם עם ישראל, שזהו"ע של חוצפה וגאוה בלי טעם. ובשביל זה לא מספיקה העבודה שמצד נפש רוח נשמה בלבד, כי, להיותם כוחות פנימיים הקשורים עם הבנה והשגה, והם במדידה והגבלה, יכולים לפעול רק בענינים הקשורים עם מדידה והגבלה, משא"כ בנוגע לענין שאין בו הגבלות וטעמים כו'. וכדי להלחם בעמלק צ"ל התעוררות כחות המקיפים של נפש האלקית, חי' יחידה.


37) נוסח הושענות ליום ג'.

38) ראה סנהדרין קה, א.

39) לשון הכתוב – בשלח טו, א.

40) ראה גם שערי אורה שער הפורים פז, ב ואילך. סה"מ תרס"ה ע' ריג ואילך.

41) ירמי' ט, כב.

42) לשון הכתוב – עקב ח, יז.

43) ע"פ ברכות יז, ב.

44) פסחים קיג, ב.

45) ראה גם תו"א תצוה פג, סע"ד. פה, ב. שערי אורה וסה"מ תרס"ה שם.