ספריית חב"ד ליובאוויטש
ידוע ש"האבות הן הן המרכבה"69. והרמז בכך ששמות האבות רמוזים בחודש אייר, הוא – שהעבודה בחדשי הקיץ, מיד לאחר הפסח (זמנו של חודש אייר), צ"ל בקבלת-עול וביטול, בדוגמת מרכבה70.
ובפרטיות יותר:
לאחרי הגילויים דחג הפסח – יש מקום לחשוב שיש להתעסק בענינים נעלים דוקא, בעניני הבנה והשגה; ועל כך באה ההוראה, שלאחרי כל הגילויים – צ"ל עבודה פשוטה דוקא, מתוך ביטול, בדוגמת מרכבה.
וזהו הרמז בכך ש"אייר" ר"ת אברהם יצחק יעקב רחל – שגם אצל האבות מצינו דוגמת זה:
אע"פ ש"אחד הי' אברהם"71, והי' בעל השגה גדול, עד שהגיע לאלקות ע"י השגה (כמוזכר לעיל72 המשל73 מ"אחד שהי' עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה") – הרי לאחרי כל מעלות אלו, הנה "האבות הן הן המרכבה", היינו שהי' בביטול.
וזהו ג"כ הטעם שמיד בשבת הראשונה שלאחרי חה"פ מתחילים לומר פרקי אבות, שהתחלתם "משה קבל תורה מסיני"74 – להורות, שאף שמשה רבינו הי' זה ש"קבל תורה מסיני ומסרה" לכל ישראל, אעפ"כ הי' בביטול, כמרומז בתיבת "קבל", דהיינו שהי' צינור ומרכבה בלבד כדי לקבל את התורה.
ודוקא ע"י ביטול והתעסקות עם ענינים פשוטים – מתעוררים גם המדריגות הנעלות. וכמשל כח הצומח המתלבש בגרעין75, שדוקא ע"י ההגשמה (ההתלבשות בגרעין הגשמי) – מתעורר כח הצומח76.
***
יז. בשבת זו מתחילים ללמוד מסכת אבות, שענינה מדות ודרך ארץ77, ש"דרך ארץ קדמה לתורה"78, ולכן לומדים מסכת זו קודם חג השבועות, כהקדמה למתן-תורה שבחג השבועות.
69) ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו.
70) ראה גם לקו"ש ח"א ס"ע 264 ואילך. ועוד.
71) יחזקאל לג, כד.
72) ד"ה ונגלה גו' דאחרון של פסח פ"ה (לעיל ע' 24).
73) ב"ר רפל"ט.
74) ראה גם לעיל הערה 43.
75) ראה תניא אגה"ק ס"ח (קיג, א). ובכ"מ.
76) אין זוכרים אם קטע זה שייך לכאן (המו"ל).
77) ראה פירוש הרע"ב ריש מסכת אבות.
78) ויק"ר פ"ט, ג. וראה מד"ש בהקדמה (בשם "מצאתי כתוב").