ספריית חב"ד ליובאוויטש
בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות,
שמחת בית השואבה, ה'תשט"ז.
בלתי מוגה
א. אודות1 שמחת בית השואבה איתא בגמרא2 "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
הפירוש הפשוט בזה הוא, שהגמרא מספרת אודות גדולתה של שמחת בית השואבה, שלגבי' כל השמחות אינן שמחות כלל. וזהו פירוש התיבות "מי שלא ראה שמחת בית השואבה", שהגם שראה שמחות אחרות, מ"מ, "לא ראה שמחה מימיו".
וצריך להבין:
לשון רז"ל הוא לשון מדויק, וא"כ, אילו רצו לספר ע"ד גדולתה של שמחת בית השואבה – הי' ביכלתם לומר בדיוק ובקיצור, בלשון חיוב, ששמחת בית השואבה היתה השמחה היותר גדולה; מדוע מתבטאים רז"ל בלשון שלילה – "מי שלא ראה כו' לא ראה שמחה כו'"*?
עוד צריך להבין: למאי נפקא מינה, ובפרט בזמן הזה?
אך הענין הוא, שהגמרא מורה לנו הוראה בעבודה: אם "לא ראה שמחת בית השואבה" – הנה הגם שלפי דעתו אכן ראה שמחה והשתתף בה, הרי האמת היא שזהו רק בחיצוניות ("אויבערפלעכלעך"), אבל באמיתית – "לא ראה שמחה", דמכיון ש"לא ראה שמחת בית השואבה", אינו יכול לראות שמחה כלל3. וזהו הלשון "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
*) וכן בהמשך דברי הגמרא – בנוגע לירושלים וביהמ"ק: "מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מעולם. מי שלא ראה ביהמ"ק בבנינו לא ראה בנין מפואר מעולם". ואכ"מ4.
(מרשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א)
1) מכאן עד סוס"ג – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"ב ע' 420 ואילך. במהדורא זו ניתוספו בשוה"ג עוד איזה ציוני מ"מ וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה (ע"פ "סרט הקלטה").
2) סוכה נא, א-ב.
3) וכדי שתהי' האפשריות לראות שמחה, הנה תנאי הכרחי בזה הוא – לראות תחילה את שמחת בית השואבה (מהנחה בלתי מוגה).
4) נתבאר בשיחת שמחת ביה"ש תשי"ז