בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות,

55

ב. וביאור הענין:

ענין השמחה פירושו – יציאה מהגבלות. ולכן אנו רואים שבשעה שאדם שמח בשמחה אמיתית, אזי עושה דברים שהם למעלה ממדידת והגבלת השכל שלו5.

גם הסיבה המביאה את השמחה היא ענין שלמעלה מההגבלות שלו, שהרי כלל הוא שהמסובב הוא לפי הסיבה, ומכיון שהמסובב, השמחה, היא למעלה מהגבלות – הרי זה הוראה שגם סיבת השמחה היא ענין שלמעלה מהגבלות. והיינו, שהוא קיבל ענין שלא שיער אודותיו כלל ("ער האָט זיך גאָרניט געריכט אויף דעם")6, שהוא למעלה מהשערת שכלו, ולכן, מצד הבלי-גבול שקיבל – הרי זה מעורר ופועל ("עס רופט אַרויס") גם מסובב שהוא בלי גבול, שהוא ענין השמחה.

וזהו גם הטעם ש"שמחה7 פורץ גדר"8.

ו"כמים הפנים לפנים כן לב האדם (העליון) לאדם"9 – כפירוש הבעל-שם-טוב10 על הפסוק11 "הוי' צלך", שכשם שהצל עושה כל דבר שהאדם עושה, כך גם, כביכול, "הוי' צלך", שזהו הענין ד"במדה שאדם מודד מודדין לו"12.

ולכן, בשעה שהאדם למטה הוא בשמחה – והרי "אדם"13 הוא מלשון "אדמה לעליון"14, כמ"ש בשל"ה15 שמטעם זה נקרא אדם בשם "אדם", כיון שהוא "אדמה לעליון" – נעשית גם למעלה שמחה16.


ס"כ ואילך; תשי"ט סל"ג ואילך (תו"מ חי"ח ע' 45 ואילך; חכ"ד ע' 90 ואילך).

5) ולדוגמא – ריקוד ברגליו וטיפוח בידיו ("טאַנצן מיט די פיס און פּאַטשן מיט הענט") וכיו"ב בשאר ענינים הקשורים עם שמחה אמיתית, שבמצבו הרגיל, בהיותו מדוד ומוגבל בהגבלת השכל, אינו עושה אותם.

וכמו כן רואים במוחש בבני-אדם, שבשעת השמחה יכול אדם להתנהג היפך טבעו לגמרי: גם מי שבזמן הרגיל הוא קמצן וכילי, הרי כשהוא עומד בתנועה של שמחה, ובפרט שמחה גדולה – יכול הוא לפזר את אוצרותיו, ובפזרנות גדולה ביותר (מהנחה בלתי מוגה).

6) ולדעתו – אפשר שגם אינו ראוי לזה (מהנחה בלתי מוגה).

7) ראה בארוכה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך.

8) לכל לראש – בנוגע להאדם עצמו, שיוצא מהמדידות וההגבלות שלו, החל מגדרי השכל כו'; וכיון ש"את העולם נתן בלבם" (קהלת ג, יא), היינו, שהנהגת העולם תלוי' בעבודת האדם, הרי ע"י השמחה שלו פועל הוא שמחה – ובמילא גם פריצת גדר – גם בעולם (מהנחה בלתי מוגה).

9) משלי כז, יט.

10) המובא בתורת החסידות בכמה מקומות (מהנחה בלתי מוגה) – ראה כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.

11) תהלים קכא, ה.

12) סוטה ח, ב ואילך.

13) כמארז"ל (יבמות סא, רע"א. וש"נ) "אתם קרויין אדם" (מהנחה בלתי מוגה).

14) ישעי' יד, יד.

15) ג, רע"א. כ, ב. רסח, ב. שא, ב.

16) זח"ב קפד, ב.