בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז.

127

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. [ניגנו הניגון "דרכך אלקינו" (שלימדו כ"ק אדמו"ר שליט"א אמש), ואח"כ אמר1]:

כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אמר פעם בהתוועדות של שמח"ת2, שיכולים לומר אותיות כאלה שבמשך כל השנה יש להזהר מלאומרם (כמו "ראה עמידתנו דלים ורקים"), שכן, מצד השמחה הגדולה ביותר שבשמח"ת, אין זה מזיק ("שאַדט דאָס ניט")3.

ויש להוסיף בזה, שלא זו בלבד שבשמח"ת אין זה מזיק, אלא אדרבה, כיון שאין זה מזיק, עכצ"ל שיש בזה תועלת.

ובהקדמה4:

כללות הבריאה מחולקת לג' סוגים: (א) ענינים שיש חיוב לעשותם, שכללותם קשורים עם מצוות עשה, (ב) ענינים שיש איסור לעשותם, שכללותם קשורים עם מצוות לא תעשה, חלק האיסור, (ג) ענינים שבאמצע, השייכים לחלק הרשות, שאם אינו עושה אותם, לא הפסיד דבר חיובי, ואם עושה אותם, לא עשה איסור.

אמנם, כל זה אינו אלא כשמדובר אודות עמא דבר, אבל, מצד החיוב ד"בכל דרכיך דעהו"5 – חיוב שנעשה דין פשוט בשו"ע6, הלכה פסוקה לכל ישראל – לא יתכן דבר אמצעי, היינו, דבר שאין חיוב לעשותו, וביחד עם זה, אין גם איסור בעשייתו.

וההסברה בזה – דממה-נפשך:

אם זהו דבר שמביא תועלת בעבודת ה' (אפילו אם מאיזו סיבה לא באה תועלת זו לידי פועל, אלא שעשה דבר זה בגלל שחשב שיביא תועלת


1) ראה גם שיחת ליל שמח"ת בסופה (לעיל ס"ע 114 ואילך).

2) תרס"ה – סה"ש תורת שלום ע' 53 ואילך. ע' 56. ע' 58. אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"א ע' קפח.

3) ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ב ע' 57 הערה 26.

4) בהבא לקמן – ראה גם "רשימות" חוברת מד בארוכה.

5) משלי ג, ו. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג.

6) או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז סקנ"ו ס"ב.