164

לאחרים?! לנו "מספיק" שהרבי שלנו ידבר, ועל ידו ידברו כל אלה – אינני רוצה לומר את הלשון אלה שלמעלה או אלה שלמטה, אבל בכל אופן – כל אלה שצריכים לדבר... שכן, לכל אחד ישנו הצינור שלו שעל ידו צריך הוא לקבל!

וכאמור, שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, בגאולה האמיתית והשלימה, ואז יהיו כל הענינים הגשמיים ללא בלבולים, כמ"ש202 "ביום ההוא יחי' איש וגו'" (ככל אריכות הלשון בתנ"ך), ובמילא יוכלו כולם להתעסק במילוי תפקיד האדם – "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני"203 – בשלימות.

ועד אותו הזמן – יהיו ימים וחדשים בריאים ושמחים, שנה טובה ומוצלחת בגשמיות וברוחניות גם יחד.

***

לו. (כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה לא' האורחים, מוהל ושו"ב, ואמר:)

איתא בלקו"ת204 שהסרת הערלה הו"ע "סור מרע". ומזה מובן, שבהוספה לזה ולאחרי זה צריך להיות גם הענין ד"עשה טוב" – להפיץ את האור דתורת החסידות, הדרכותי' ומנהגי'.

ובפשטות: כאשר באים לבית יהודי כדי למול ילד יהודי, יש לנצל את ההזדמנות והזכות – שלאחרי פעולתו בהעברת הערלה, "סור מרע", יוסיף ויתן לבעל-הבית תוספת-כח ועידוד להוסיף גם בהקו ד"עשה טוב".

יש להתעניין אצל בעל-הבית ע"ד אופן הנהגתו בשאר הענינים, ובל ימלט, אשר, למרות הנהגתו הטובה ("ווי גוט ס'זאָל נאָר זיין") עד עתה, הרי, כיון ש"טוב" אין לו שיעור, יכולים תמיד למצוא ענין שבו ניתן להוסיף ולהתעלות עוד יותר.

וכל זה – אפילו בנוגע לענינים כאלה שהוא (המוהל) בעצמו עדיין לא אוחז בהם ("ער אַליין האַלט נאָך ניט דערביי"), כי, חבירו לא צריך לסבול בגלל החסרון שלו!...

כאשר מדברים עם יהודי, צריכים להסביר לו כיצד צריכה להיות הנהגתו של אדם השלם: אדם השלם הוא בהיותו "אדם" – כפירוש


202) ישעי' ז, כא. וראה גם תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 317. וש"נ.

203) משנה וברייתא סוף קידושין – ע"פ גירסת הש"ס כת"י (אוסף כת"י של תלמוד הבבלי, ירושלים, תשל"ד). וכן הובא במלאכת שלמה במשנה שם.

204) שלח מב, סע"ג ואילך. ראה יח, סע"ג ואילך. האזינו עו, ב.