בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז.

189

בלתי מוגה

א. שבת זו היא שבת בראשית, שבה מתחילים לקרוא את הפרשה הראשונה שבתורה.

והנה, ידוע1 שגם ה"סדר" בתורה הוא הוראה בעבודה, והיינו, דכשם שהתורה בכלל היא הוראה בעבודה, כדאיתא בזהר2 ש"תורה" מלשון הוראה, וכמובא בתניא3 ש"התורה היא נצחית", בכל זמן ובכל מקום, ולכן, בזמן זה ובמקום זה יש ללמוד הוראה מהתורה, כולל גם מסיפורי התורה4 – כמו כן יש ללמוד הוראה מסדר הסיפורים שבתורה.

ובנוגע לעניננו: הקדימה של פרשת בראשית לפרשת נח ופרשת לך לך, היא, לא רק מצד סדר הסיפורים, שהסיפורים שבפרשת בראשית אירעו לפני הסיפורים שבפרשיות נח ולך לך, אלא סדר זה נוגע גם בענינים הפנימיים – שלכל לראש יש ללמוד פרשת בראשית, ולאחרי שישנם ההוראות של פרשת בראשית, אזי יכולים לגשת וליקח גם את ההוראות של פרשת נח, פרשת לך לך, ושאר הפרשיות.

ב. בפרשת בראשית מסופר אודות סדר הבריאה, ומסיים בכתוב5 "אשר ברא אלקים לעשות", ומפרש רש"י (בשם המדרש)6 "לתקן". כלומר, אע"פ שהקב"ה ברא את העולם באופן שהעולם צריך תיקון, דהיינו שיש בו חסרון, מ"מ, מיד בתחילת הבריאה היתה כבר הכוונה בחסרון זה – בכדי שהאדם יתקן וישלים את החסרון.

וידיעת ענין זה היא יסוד בכללות העבודה:

כאשר יהודי הולך לפעול איזה ענין בעולם, יכול לבוא היצה"ר ולטעון: כיצד הנך הולך לשנות סדרי בראשית?!

וע"ד הטענה שטענו לרבי עקיבא לענין נתינת הצדקה7 – שכיון שהקב"ה עשאו עני, אין ליתן לו צדקה, כי, אין לו לבשר ודם להתערב בסדר הבריאה.


1) ראה של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב). לקו"ד ח"א ח, א. ועוד.

2) ראה זח"ג נג, ב.

3) רפי"ז.

4) ראה זח"ג קנב, א.

5) ב, ג.

6) ראה פרש"י לב"ר פי"א, ו.

7) ראה ב"ב יו"ד, א.