בס"ד. ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז

214

(הנחה בלתי מוגה)

פדה1 בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי2, ואיתא בגמרא3 אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין האומות. ופירוש הפשוט בזה הוא, כפירוש רש"י, שתורה נקראת שלום, כמ"ש4 או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי, ואמרו רז"ל5 כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, וגמ"ח הוא שלום כפשוטו (שלום בין איש לרעהו), וברבים היו עמדי זה המתפלל עם הצבור. והנה, ג' דברים אלו הם הג' קוים שעליהם העולם עומד6, כמארז"ל7 על ג' דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמ"ח, שהם אותם ג' הדברים שנזכרו כאן, תורה וגמ"ח, ותפלות שכנגד תמידין תקנום8 שהו"ע עבודת הקרבנות.

והענין בזה, דהנה, בחינת עולם (העומד על ג' הקוין) כמו שהוא בספירות הו"ע המדות, כמ"ש9 שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז, שוקיו זה העולם10, ועז"נ שוקיו עמודי שש שהם הששה מדות, ומיוסדים על אדני פז הם המוחין, שהרי11 למעלה אינו דומה לכמו שהוא למטה, שלמטה היסוד הוא תחת הבנין, משא"כ למעלה היסוד הוא למעלה במדריגה מהבנין12, שמהיסוד נשתלשל הבנין, וכיון שהעולם הוא


1) ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' צב ואילך). תש"ז – נדפס בקונטרס קיט (י"ט כסלו שנה זו (תשט"ז)). ולאח"ז בסה"מ תש"ז ע' 201 ואילך – בתוספת הערות וציוני מ"מ מכ"ק אדמו"ר שליט"א (כמה מהם נעתקו להלן). ובשוה"ג להערה הראשונה שם: "בעת ההתוועדות דש"ק מבה"ח כסלו ה'תשט"ז, נאמר ג"כ מאמר זה" (וראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ריש ע' צב, וע' קלה).

2) תהלים נה, יט.

3) ברכות ח, א.

4) ישעי' כז, ה.

5) סנהדרין צט, ב. וראה לקו"ת ס"פ מטות.

6) ראה רשב"א וחדא"ג מהרש"א ברכות שם. אוה"ת (יהל אור) לתהלים עה"פ (ע' רד ואילך).

7) אבות פ"א מ"ב.

8) ברכות כו, א-ב.

9) שה"ש ה, טו.

10) ויק"ר ספכ"ה. וראה אוה"ת (יהל אור) ע' עא.

11) ראה פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) ערך יסוד.

12) במאמר רע"ח בא כאן בחצע"ג: ועמ"ש בד"ה ויטע אשל רע"ח [סה"מ תרע"ח ע' ס].