בס"ד. שיחת אור ליום ד' פ' מקץ, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז.

309

– לתלמידי ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' –

בלתי מוגה

א. בהקדמה לשערי אורה מבואר החילוק בין נס פורים לנס חנוכה:

בפורים – היו האהבה והמסירות נפש מצד התעוררות שמלמעלה, ולכן היו קשורים בעיקר עם ענין התורה. וכדברי הגמרא1 "הדר קבלוה בימי אחשורוש" – שאף שההתחלה דמתן-תורה היתה בו' בסיון, הרי גמר קבלת התורה הי' בזמן הפורים.

משא"כ בחנוכה – היו האהבה והמסירות נפש מצד המקבל, בדרך מלמטה למעלה2, ולכן היו קשורים בעיקר עם ענין המצוות, שזהו ענינם של ימי החנוכה.

וזהו הטעם שעבודת האדם בחנוכה היא להאיר "על פתח ביתו מבחוץ"3 – שהו"ע העבודה מלמטה למעלה, להאיר תחלה את ה"חוץ" (ה"מטה"), ולהעלותו מעט מעט עד שיתאחד ויתייחד עם ה"מעלה".

ב. וכן הוא גם בנוגע לאלו שכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ובנו כ"ק מו"ח אדמו"ר קראום בשם "נרות להאיר"4 – שזהו"ע הקשור עם ימי החנוכה, שהרי נס חנוכה נקבע בהדלקת נרות דוקא, כמבואר בתו"א5:

עליהם לדעת, שעבודתם היא בבירור וזיכוך המטה, בדרך מלמטה למעלה, שבאופן זה שום דבר אינו הולך לאיבוד, ועאכו"כ שאדם מישראל אינו הולך לאיבוד, כיון שבכל אחד אפשר למצוא את הצדדים הטובים שבו, ועי"ז – לזככו לגמרי.

וזוהי הזכות והאחריות שניתנה לכם – "לכם ולנו לבנות בית לאלקינו"6 – לפעול בכל בני ישראל, שבאים עמהם במגע ומשא באיזה


1) שבת פח, א.

2) ראה גם לעיל ע' 296.

3) שם כא, ב.

4) ראה שיחת נר ה' דחנוכה תשי"ב בתחלתה (תורת מנחם – התוועדויות ח"ד ריש ע' 228). וש"נ.

5) וישב כט, א. מקץ לב, ב ואילך.

6) לשון הכתוב – עזרא ד, ג.

2017 © כל הזכויות שמורות