בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשט"ז.

311

בלתי מוגה

א. במאמר ד"ה ברוך שעשה נסים מכ"ק אדמו"ר הצ"צ1, שהוא ביסודו מאמר אדמו"ר הזקן, מבואר שיום השמיני דחנוכה הוא ע"ד הענין דיום השמיני למילואים, וז"ל2:

"ענין שמונה ימי המילואים פי' ההמשכה משבעה יומין . . עד שנמשך ע"פ המדות האלו . . לגלוי במלכות, והוא יום השמיני למילואים,  . . ועד"ז יובן שמונה ימי חנוכה. ולכן יום השמיני נק' זאת חנוכה, (ע"ש הקריאה) זאת חנוכת המזבח3, זאת היא מלכות כנודע" (כמבואר בזוהר4 בענין "בזאת יבוא אהרן אל הקודש"5).

כלומר: פעולת יום השמיני דחנוכה (הנקרא "זאת חנוכה") היא, שכל ההמשכות שהמשיכו בני ישראל במשך כל ימי החנוכה, ה"ה נמשכים בכנסת ישראל, בחינת המלכות ("זאת"), דהיינו בענינים של פועל.

וממשיך בהמאמר:

"ובמ"א נתבאר להיפך, שענין ח' ימים היינו ע"ד א"ז, שהם ז' מדות המקבלים מבחי' אל"ף, הוא כתר או כללות ג' ראשונות כו'" (שהרי לפי' הא', קאי יום השמיני על בחי' המלכות שלמטה מז' הימים שלפניו, ולפי' הב', קאי יום השמיני על בחי' הכתר או כללות ג' ראשונות שלמעלה מז' הימים שלפניו).

והנה, כיון שפירוש הב' לא נכתב בחצאי-עיגול (כמאמר המוסגר), אלא בהמשך ובסמיכות לפירוש הא' – מובן, ששני פירושים אלו אינם סותרים זה לזה, ואדרבה, הם תלויים זה בזה, ואין זה אלא בסדר שונה.

ב. ויובן ע"פ המבואר במק"א בנוגע למספר י"ג שלמעלה ממספר עשר – ע"ד מספר שמונה שלמעלה ממספר שבע:


1) נדפס בקונטרס בפ"ע (קה"ת, תשי"א), ולאח"ז באוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקנז, ב ואילך.

2) בספ"ד – אוה"ת שם תתקסב, א.

3) נשא ז, פז.

4) ח"ג נו, רע"ב. וראה גם הנסמן בסה"מ מלוקט ח"ד ע' קט הערה 9.

5) אחרי טז, ג.