בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, ה'תשט"ז

37

(הנחה בלתי מוגה)

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל1. ומקשה כ"ק מו"ח אדמו"ר2 מפני מה הנה הד' מינים אלו דוקא נבחרו למצוה זו, שצריכים ליטלם ביום הראשון שהוא ט"ו בתשרי. ועוד צריך להבין מה שמובא בהדרושים שבסידור3 בשם כתבי האריז"ל4 שמצות נטילת ד' מינים היא בכדי להמשיך בחי' הדעת לנוקבא דז"א העומדת בחזה דז"א, שלכן בנטילת הד' מינים צריך להגיע עד החזה5, בכדי להמשיך בחי' הדעת בנוקבא דז"א העומדת בחזה דז"א. ובלשון החסידות הוא שע"י נטילת ד' מינים ממשיכים דעת עליון. והמשכה זו היא לאחרי הקדמת העבודה שבחודש אלול וימי הסליחות, והיינו, שלאחרי שהתייגע (אַז ער האָט דורכגעהאָרעוועט) במשך כל חודש אלול וע"י עבודתו פעל בעצמו קירוב לאלקות, ואח"כ בר"ה ועשי"ת עד יו"כ בנעילה היתה ההמשכה מלמעלה שעי"ז נפעל עוד תוספת קירוב, שזהו שבעשי"ת כתיב6 דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, הנה לאחרי שהי' הענין דבהמצאו ובהיותו קרוב, אזי ישנה המצוה ולקחתם לכם גו', להמשיך דעת עליון, דענין הדעת הוא שהקירוב שלו לאלקות אינו מצד האמונה בלבד, וגם לא מצד ההשגה בלבד, כי אם שכל מציאותו קשורה עם אלקות, והיינו, שבדעת עליון גופא יש כמה מדריגות, ולכן הנה אחרי העבודה והמשכה שבחודש אלול ועשי"ת, הנה ע"י נטילת הד' מינים ממשיכים בחי' נעלית ביותר בענין הדעת.

ב) ולהבין זה צריך להקדים תחלה מ"ש בזהר7 על פסוק8 כי א-ל דעות הוי', דעות תרין, שיש ב' דעות, דעת עליון ודעת


1) אמור כג, מ.

2) בד"ה זה דשנת תרצ"ו – י"ל בקונטרס חודש תשרי שנה זו (תשט"ז) – סה"מ קונטרסים ח"ג ע' קפב. ולאח"ז בסה"מ תרצ"ו ע' 32.

3) רסג, ג ואילך. וראה גם המשך וככה תרל"ז פפ"ד (ע' קלז) ואילך.

4) משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה פ"ה מ"ג ואילך. וראה פרי עץ חיים שער הלולב פ"ב-ג.

5) מקומות שצויינו בהערה הקודמת. וראה גם ספר השיחות תורת שלום ע' 143.

6) ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.

7) ראה תקוני זהר תס"ט בתחילתו.

8) שמואל-א ב, ג.