בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז.

45

בלתי מוגה

א. אודות1 יום-טוב נאמר2 "ושמחת בחגך", ששמחה זו צריכה להיות לא רק ברוחניות, אלא עלי' לחדור ("דערנעמען") גם את הלב הגשמי, שבבשר הלב הגשמי תורגש שמחה.

ולכן "אין שמחה אלא בבשר" ו"אין שמחה אלא ביין"3, דברים גשמיים, כיון שהשמחה צריכה להיות מורגשת גם בגשמיות.

בזמן הבית הי' עיקר השמחה ע"י בשר, ע"י בשר השלמים; בימינו, בזמן הגלות, ששמחה זו נחסרה – עברה השמחה ליין.

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות יום-טוב4 משמע, שבזמן הזה הענין ד"אין שמחה אלא ביין" הוא מדאורייתא, כיון שאין בשר השלמים. כלומר: נוסף על החיוב דקידוש, שישנו גם בשבת וראש-השנה – ישנו החיוב דשתיית יין5, כיון שבזמן הזה הענין ד"ושמחת בחגך" הוא ע"י יין דוקא, ואפילו בחול-המועד.

[(וסיים6 כ"ק אדמו"ר שליט"א:) נותר עדיין עוד זמן-מה עד השקיעה, ובמשך מספר רגעים אלו עדיין יו"ט הוא. ולכן, יאמרו עתה "לחיים", כדי לצאת בבירור ידי חובת שמחת יו"ט לכל הדעות, ללא שום "שאלות", וימשיכו את השמחה על כל השנה כולה].

***

ב. בחג7 הסוכות ישנן כמה מצוות, מלבד מצות ישיבת סוכה. ואעפ"כ נקרא היום-טוב על שם סוכות, ולא על שם שאר המצוות, כמו מצות ד' מינים וכו'.


1) סעיף זה הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"ב ע' 432. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.

2) פ' ראה טז, יד.

3) ראה פסחים קט, א.

4) סתקכ"ט ס"ז.

5) וזהו הטעם למנהג ישראל – ש"תורה הוא" (ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. ועוד) – לשתות יין ביו"ט גם בתוך הסעודה (מהנחה בלתי מוגה).

6) מהנחה בלתי מוגה.

7) מכאן עד סוס"ה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"ב ע' 417 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.