158

הקהל, שאצלם ישנו הענין דשומע כעונה, כדאי ונכון שישאירו את המגילה פתוחה בשעת אמירת הברכה שלאחרי', שעי"ז ימשיכו עניני המגילה להאיר בגילוי, ויפעלו תוספת אור בהברכות.

והענין בזה – שתוכן הברכה שלאחרי המגילה הו"ע המלחמה בחיצונים, "הרב את ריבנו והנוקם את נקמתנו וכו'", וכדי שתהי' תוספת הצלחה במלחמה זו, לא מספיק ההמשכה מבחי' שבאה בענין השמות, אלא צריך להמשיך מבחי' שלמעלה משמות, "לפני הוי'", שזהו"ע המגילה, וכאמור, שאור זה הוא בגילוי יותר בשעה שהמגילה פתוחה.

לז. ויה"ר שכשם שבימי הפורים בפעם הראשונה היתה העבודה באופן שע"י המס"נ הגיעו לדרגא שלמעלה משמות, ומשם המשיכו למטה בכלים ד"משתה ושמחה ויום טוב" (כנ"ל בהמאמר<159>),

כמו כן יעזור השי"ת לכאו"א מישראל, בתוך כלל ישראל, שיהי' ענין המס"נ רק בכח וברוחניות, ועי"ז יומשכו למטה הגילויים היותר נעלים, והמשכה זו תהי' לא באופן ד"בבכי יבואו"163 כפי שיהי' לעתיד לבוא, אלא ב"משתה ושמחה ויום טוב", כבימי הפורים,

ושמחה זו תומשך על כל השנה כולה – שתהי' עבודת השם בכל ג' הקוין דתורה עבודה וגמילות חסדים164 בשמחה ובטוב לבב.

***

לח. בהתוועדות165 חסידית שנערכה בארץ הקודש ביו"ד שבט, הנה "כטוב לב המלך ביין"166, התבטא א' המסובים167 אודות פלוני בן פלוני, שהוא מקנא בהתלמיד הכי קטן של "תומכי תמימים" שזכה ללמוד חסידות. והיינו, שבהיותו ב"עולם האמת" רואה הוא את המעלה של לימוד החסידות, ולכן מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של "תומכי תמימים".

כתוצאה מהתבטאות זו, הרויח הדואר הישראלי סכומים גדולים עבור בולים... מגיעים מכתבים, אחד אחרי השני, בטענות: כיצד אפשר לומר דבר כזה?! פלוני בן פלוני הי' גדול שבגדולים, פוסק ולמדן, שישב


163) ירמי' לא, ח.

164) אבות פ"א מ"ב.

165) סעיף זה נאמר בתור מאמר המוסגר באמצע השיחה הקודמת, בהמשך להמוזכר אודות דעת הגר"א שתחילה צריך לכרוך את המגילה ואח"כ לברך (המו"ל).

166) לשון הכתוב – אסתר א, יו"ד.

167) כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר את שמו – הרה"ח ר' רפאל (פאָליע) כַּהַן, וצוה לבנו, הרה"ח ר' יואל שי' לומר "לחיים".