130

וכידוע50 שמלאכים נקראים "עומדים", לפי שעלייתם היא בהדרגה, משא"כ נשמות בבואם למטה הם "מהלכים", שיכולים לילך שלא בהדרגה כלל, היינו, שבמסע אחד יכולים לצאת מיד ממצרים, מיצרים וגבולים, אל ארץ טובה ורחבה, עלי' מגבול לבלי גבול.

ואעפ"כ, אין להסתפק בזה אלא צריכים לילך הלאה, מתוך ידיעה שלאמיתו של דבר הרי גם זה אינו אלא "מצרים", הגבלה, וצריכים לצאת מזה ולבוא אל ארץ טובה ורחבה במדריגה נעלית יותר, וכך ממשיכים לילך עד שנבוא אל ירדן ירחו, לביאת המשיח, דמורח ודאין51, במהרה בימינו אמן.

***

יב. בנוגע להשלוחים שנסעו לארץ ישראל52 בשם כל אנ"ש ובשמי, אשר, ע"פ התכנית, אמורים הם להגיע בערב שבת הבא – יום ההילולא של האריז"ל אשר הרח"ו כותב עליו53 "עיר וקדיש מן שמייא נחית" – ל"ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה"54,

יתן השי"ת שיהי' זה בהצלחה מופלגה – "למעלה מהטבע", אינו מספיק עדיין, אלא בהצלחה מופלגה – ויומשך הדבר בעילוי אחר עילוי, שכן, בבלי גבול גופא ישנם דרגות בלי גבול55, ובמילא יומשך בעילוי אחר עילוי, למעלה גם מבלי גבול.

וכיון ש"גדולה לגימה שמקרבת"56, יאמרו כולם "לחיים",

ומסתמא גם הם – השלוחים – אומרים "לחיים" היכן שנמצאים, אם הם כבר לאחרי התפלה,

ויאחלו ויברכו – כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם57 – "לחיים עם כל הפירושים", ובמילא, לא יצטרכו לבקש בקשות פרטיות, וכל הענינים שצריכים להיעשות על ידם יהיו בהצלחה מופלגה.

***

יג. מפרשת מסעי – באים ל"אלה הדברים", "משנה תורה".


50) ראה תו"א ס"פ וישב (ל, סע"א ואילך). לקו"ת ר"פ בחוקותי (מה, א ואילך). ובכ"מ.

51) סנהדרין צג, ב. וראה לקו"ת פרשתנו שם פט, ב. צ, ד.

52) ראה שיחת ח"י תמוז (לעיל ע' 112). וש"נ.

53) בהקדמתו לשער ההקדמות (נדפסה ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 78).

54) עקב יא, יב.

55) ראה גם תורת מנחם – התוועדויות חי"א ע' 26. וש"נ.

56) ראה סנהדרין קג, סע"ב ואילך.

57) סה"ש תש"ז ע' 138. ה'שי"ת ע' 376. ועוד.