288

להוסיף ולילך בעילוי אחר עילוי, כיון שתכלית העבודה היא להתקשר עם הקב"ה שהוא אין-סוף.

ד. ויש להוסיף ולבאר מעלת הגילויים דלעתיד לבוא לגבי הגילויים דקריעת ים סוף19:

בשעת קריעת ים סוף אמרו ישראל "זה א-לי ואנוהו"20. וידוע שענין "זה" הוא ראיית אלקות במוחש, היינו, לא רק ידיעה והשגה בלבד כ"א ראיית אלקות במוחש, כמבואר בכ"מ21.

אמנם, בקריעת ים סוף אמרו "זה" רק פעם אחת בלבד. ואילו לעתיד יהי' גילוי נעלה יותר שלכן יאמרו ב' פעמים זה22, כמ"ש23 "ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה גו' זה הוי' קוינו לו".

ה. וביאור הענין:

איתא בזהר24 "תלת דרגין אינון מתקשרן דא בדא קוב"ה אורייתא וישראל וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא".

כלומר, שישנו גליא דקוב"ה וסתים דקוב"ה: גליא דקוב"ה הוא בחי' האלקות המתלבש בעולמות, וסתים דקוב"ה הוא בחי' האלקות שלמעלה מהעולמות.

והנה, החילוק שבין ב' דרגות אלו – בכללות – שמבחי' האלקות המתלבש בעולמות נמשכת הנהגת הטבע, ומבחי' האלקות שלמעלה מהעולמות נמשכת הנהגה ניסית שלמעלה מהטבע.

אמנם בפרטיות יותר – הנה בניסים גופא ישנם ב' סוגים: (א) ניסים גלויים, היינו, שאופן הנס הוא ע"י שידוד מערכות הטבע, וכמו הנס דקי"ס. ונסים אלו נמשכים מבחי' גליא דקוב"ה. (ב) ניסים נסתרים המתלבשים בלבושי הטבע, שנמשכים מבחי' סתים דקוב"ה, ולכן הם ניסים נסתרים, ועז"נ25 "לעושה נפלאות גדולות לבדו", שרק הוא לבדו ית' יודע את הנפלאות26.


19) מכאן עד סוס"ז הגיע לידינו רק ראשי-פרקים בלבד, וכנראה שחסר אריכות הדברים שהיתה בענין זה (המו"ל).

20) בשלח טו, ב.

21) ראה שער האמונה לאדהאמ"צ פ"ב. ובכ"מ.

22) שמו"ר ספכ"ג.

23) ישעי' כה, ט.

24) ח"ג עג, א.

25) תהלים קלו, ד.

26) ראה ד"ה כימי צאתך תשי"ב (תו"מ ח"ה ע' 128 ואילך. סה"מ מלוקט ח"ד ע' רכה ואילך), תשל"ח (שם ח"ה ע' שו ואילך). וש"נ.