294

– הרי "אנכי הוי' אלקיך", והרי הקב"ה הוא כל יכול, ואף א' אינו יכול לעמוד נגדו, אלא שהקב"ה אומר "ראה נתתי לפניך וגו' ובחרת בחיים"59, שרצונו שהאדם יגיע לזה ע"י עבודתו ויגיעתו, ומובטח שסוכ"ס יגיע לזה, שהרי "לא ידח ממנו נדח"60, להיותו "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"61.

טז. והנה, הכניסה לארץ ישראל היא ע"י ארון ברית ה' ההולך לפניהם:

ענינו של הארון – שבו היו הלוחות, "מעשה אלקים"62, כדאיתא בירושלמי63 על הפסוק64 "מזה ומזה הם כתובים", שהיו נקראים מכל עבריהם, ו"מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין"65 – שזהו"ע שאין לו מקום מצד הטבע, ואין זה אלא מצד הגילוי אלקות שהי' בהאותיות שנחקקו על הלוחות שנעשו מאבן גשמית.

ויתירה מזה, שלא רק הלוחות עצמם, אלא אפילו הארון שהוא ה"כלי" להלוחות – הי' בו אלקות בגילוי, כדאיתא בגמרא66 שעמידת הארון בקדש הקדשים היתה באופן ש"מקום ארון אינו מן המדה", שזהו החיבור של מקום ולמעלה ממקום.

וענין הארון בנפש האדם הוא – האלקות שבנפשו, בחי' היחידה שבנפש, נקודת היהדות67, כמבואר בחסידות68 שנקראת "יחידה" ע"ש שמקבל מ"יחיד", יחידו של עולם – "יחידה לייחדך"69.

ובכח זה הולך יהודי ב"מדבר העמים"70, מבלי להתפעל מ"נחש שרף ועקרב", ועד שנבקע הירדן לפניו – לא רק לפני הכהנים נושאי הארון, אלא לפני כאו"א מישראל, עד לאחרון שבישראל משבט דן ה"מאסף לכל המחנות"71, ולכולם בשוה, שכן, מבלי הבט על חילוקי הדרגות די"ב השבטים, אשר, כל שבט ושבט במסילתו יעלה72, הרי מצד נקודת היהדות שוים כל בנ"י, ומצד זה ביכלתו להכנס לארץ כנען ולעשות ממנה ארץ ישראל73, דירה לו ית'.


59) נצבים ל, טו-יט.

60) ע"פ שמואל-ב יד, יד. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סה"ג. תניא ספל"ט.

61) ישעי' ס, כא. וראה סנהדרין ר"פ חלק.

62) תשא לב, טז.

63) שקלים פ"ו סה"א.

64) שם, טו.

65) שבת קד, רע"א. וש"נ.

66) יומא כא, סע"א. וש"נ.

67) ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1350.

68) ראה לקו"ת פ' ראה כה, א. ובכ"מ.

69) נוסח הושענות ליום ג' דחה"ס.

70) יחזקאל כ, לה.

71) בהעלותך יו"ד, כה.

72) ראה לקו"ש חכ"ג ע' 54. וש"נ.

73) ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' תפה.