296

יח. ובפרטיות יותר:

כדי שיהודי יוכל לקבל תורה, היינו, שיהי' אצלו גילוי אלקות, שזהו כללות הענין דמתן תורה, שנתבטלה הגזירה דעליונים לא ירדו למטה כו'<28>, כמ"ש80 "וירד הוי' על הר סיני", ונעשה חיבור בין בורא לנברא – צריך להיות הקדמת ענין היסורים, שזהו ענין בירור וזיכוך הגוף ("דער גוף זאָל ווערן איידעלער"), שעי"ז נעשה כלי לקבל אלקות.

ומובן שאין הכוונה לשבירת הגוף ח"ו ע"י תעניות וסיגופים, כידוע תורת הבעש"ט81 שהעבודה צריכה להיות באופן ד"עזוב תעזוב עמו"82, כי אם, שלא למלא ("ניט נאָכגעבן") תאוות הגוף, ולפעול על הגוף שיתנהג כפי רצון הנשמה.

וכאשר מקבל את התורה שעל ידה יודע הוא רצונו של הקב"ה – הרי זו הדרך לקבל חיים רוחניים, שזהו ענינה של ארץ ישראל ברוחניות – "עיני ה' גו'", ומזה בא גם לארץ ישראל כפשוטה, היינו, שעושה מארץ כנען ארץ ישראל, ארץ קדושה, לא רק ברגעים וימים מיוחדים, אלא "מרשית השנה ועד אחרית שנה"<53>.

וכאמור, אף שענין זה כרוך ביסורים, הנה בידעו שרצונו של הקב"ה שענין זה יבוא ע"י יסורים כדי שהתענוג שבדבר יהי' גדול יותר – הרי בודאי שלא יאמר "לא הן ולא שכרן"83,

וכאשר אינו מתיירא מיסורים – אזי מקבל הוא את ג' המתנות: "תורה"; "ארץ ישראל" – כפי שקשורה עם התורה, דכשם שאי אפשר לארץ ישראל ללא בנ"י, כך אי אפשר לארץ ישראל ללא תורה; ו"העולם הבא" – כמ"ש הרמב"ם84 שנקרא כן "לא מפני שאינו מצוי עתה . . הרי הוא מצוי ועומד . . אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה", ועד ש"עולמך תראה בחייך"85, היינו, שבחיי העוה"ז גופא נעשה מעמד ומצב דעולם הבא – שזהו תוכן הפטרת היום: "לא ירעו וגו' כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים"86.

יט. והנה, איתא במגלה עמוקות87 על הפסוק88 "אחת שאלתי", ש"אחת" ר"ת ארץ ישראל, חיי העוה"ב ותורה.


80) יתרו יט, כ.

81) ראה כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סכ"א. וש"נ (נעתק ב"היום יום" כח שבט).

82) משפטים כג, ה.

83) ברכות ה, ב.

84) הל' תשובה ספ"ח.

85) ברכות יז, סע"א.

86) ישעי' יא, ט.

87) אופן קלח (בשם כנפי יונה). הובא ביהל אור עה"פ (ע' קא).

88) תהלים כז, ד.