297

והענין בזה – שדוד המלך אומר בשם כאו"א מישראל "אחת שאלתי מאת ה' גו'", היינו, שמבקש רק דבר הנקרא בשם "אחת", כדאיתא בתוס'89 ש"אחת" קאי על בחי' היחידה שבנפש, שעל ידה מתאחדים בנ"י "גוי אחד"90, עם "ה' אחד"91.

וכאשר ישנו הגילוי ד"אחת", בחי' היחידה – אזי נמשכים כל פרטי הענינים דארץ ישראל חיי עוה"ב ותורה, היינו, שבנ"י ממלאים את כוונת בריאתם ("אני נבראתי לשמש את קוני"92) ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, ועי"ז זוכים לחיי העוה"ב, ומקבלים את ארץ ישראל כפשוטה,

ובאופן שמתבטלים כל המניעות והעיכובים על הכניסה לארץ ישראל – כמודגש בבקיעת הירדן, וכאמור, שהבקיעה היא (לא לי"ב גזרים, או ז' נחלים, אלא) לכל בנ"י ביחד, כיון שענין זה הוא מצד בחי' היחידה ("אחת") שבה שוים כל בנ"י,

ואז – ללא צורך במלחמות – כובשים את כל ארץ ישראל לגבולותי', "מדן ועד באר שבע"93, ויתירה מזה, באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"94, הרחבה אמיתית בלי גבול, כפי שיהי' בגאולה האמיתית ע"י משיח צדקנו.

והרי כל ענינים אלו עומדים מן המוכן, וממתינים רק לכך ש"ישראל עושין תשובה" ואז "מיד הן נגאלין"95, "כהרף עין"96 – שתומשך ארץ ישראל הרוחנית וארץ ישראל הגשמית, וכל טוב רוחני וגשמי.

***

כ. נמצאים כאן בחורים ואברכים שהלכו לשמח כו"כ מבנ"י97.

ובהקדם גודל הענין שבזה – כפי שמצינו בגמרא98 שהיו שני אנשים שאמרו עליהם ש"בני עלמא דאתי נינהו", כיון שהיו "אינשי בדוחי" (שמחים ומשמחים בני אדם).

והדברים אמורים אפילו בנוגע לשמחת הגוף בלבד – שהרי גדלה מעלת הגוף של איש הישראלי, כמבואר בתניא99 בפירוש "ובנו בחרת מכל עם ולשון"100, דקאי על "הגוף החומרי שנדמה בחומריותו לגופי


89) מנחות יח, א (ד"ה עד אחת).

90) שמואל-ב ז, כג. ועוד.

91) ואתחנן ו, ד. ועוד.

92) משנה וברייתא קידושין בסופה.

93) שמואל-א ג, כ. ועוד.

94) ויצא כח, יד.

95) רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.

96) מכילתא ופרש"י בא יב, מא. ועוד.

97) ב"תהלוכה" דשביעי של פסח (המו"ל).

98) תענית כב, א (ובפרש"י).

99) פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).

100) נוסח ברכות ק"ש.