ספריית חב"ד ליובאוויטש
3
– בעת ההליכה לתשליך –
בלתי מוגה
א. בנוגע להקביעות דראש השנה בימים בגה"ז, ולא בימים אד"ו, כהסימן "לא אד"ו ראש"1 – צריך להבין: איך יתכן שלעולם לא יחול ראש השנה ביום ו' (לא אד"ו ראש), בה בשעה שראש השנה הראשון (יום ברוא אדם הראשון) הי' ביום ו' למע"ב?
לכאורה אפ"ל שהכלל "לא אד"ו ראש" הוא בנוגע לקביעות החדשים ע"פ החשבון, משא"כ בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי', יתכן שראש השנה יחול גם בימים אד"ו. אבל, לדעת הרס"ג2 שגם בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' עיקר הקביעות מן התורה היא ע"פ החשבון, הכלל "לא אד"ו ראש" הוא לעולם, גם בזמן שמקדשין ע"פ הראי'. וצריך להבין טעם החילוק בין ראש השנה הראשון (שחל ביום ו') לראש השנה בכל השנים שלאח"ז.
ובהקדם מ"ש הרמב"ם3 "מפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו . . לפיכך עשו יום קביעה ויום דחי' כדי לפגוע ביום קיבוץ האמיתי", והשיג עליו הראב"ד ש"לדבריו אין ראוי לקובעו לעולם ביום מולדו, ומה חטא אד"ו שלא יהי' בו המולד לעולם באמיתי ולעולם ידחה, ומה זכה בגה"ז שיהי' ולא ידחה".
ויש לומר, שהרמב"ם לא פירש הטעם לדחיית אד"ו דוקא (וכתב טעם קלוש), כיון שהטעם האמיתי הוא ע"פ קבלה (כדלקמן), והרמב"ם שהי' מקובל גדול, נזהר ביותר שלא לגלות עניני קבלה אפילו ברמז (כמו רש"י ז"ל), כיון שהי' אז זמן סכנה לגלות עניני קבלה אפילו ברמז (כמבואר בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר4).
וביאור הטעם לדחיית אד"ו דוקא – ע"פ קבלה5:
1) רמב"ם הל' קידוש החודש רפ"ז. טושו"ע או"ח סתכ"ח.
2) הובא ביסוד עולם שער ד' פ"ו. וראה בארוכה תו"ש בא כרך יג פ"ג.
3) שם ה"ז.
4) סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 41 ובהערה שם (וש"נ). תש"א ע' 154. וראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חכ"ב ע' קכט, ובהנסמן שם.
5) לשלימות הענין – ראה בארוכה אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' רמז. ע' רמט ואילך. ע' שפו.