ספריית חב"ד ליובאוויטש
4
ימי אד"ו שייכים לקו החסד: יום א' – ספירת החסד, יום ד' – ספירת הנצח, ענף החסד, ויום ו' – הוכפל בו טוב, שמורה על חסדים. וכיון שענינו של ראש השנה הוא המשכת מלכותו ית' ע"י קבלת עול דוקא, קו הגבורה, לכן נדחה קביעותו מימים אד"ו השייכים לקו החסד, ונקבע בימים בגה"ז: יום ב' – ספירת הגבורה, יום ה' – ספירת ההוד, ענף הגבורה, או לכל הפחות ביום ג' שהוא ספירת התפארת, קו האמצעי6.
ועפ"ז יש לבאר החילוק בין הקביעות דראש השנה בכל השנים לראש השנה הראשון – כי, הטעם הנ"ל לדחיית אד"ו שייך רק עכשיו (לאחרי ראש השנה הראשון), שענינו של ראש השנה נעשה ע"י עבודת האדם (עכשיו באתערותא דלתתא תליא מילתא7), משא"כ בראש השנה הראשון שכל הענינים היו מצד כי חפץ חסד הוא8, היתה קביעותו ביום ו', שהוכפל בו טוב, קו החסד.
*
ב. רבינו הזקן אמר פעם שבליל ראש השנה צריכה להיות העבודה בשמחה. נכנסו אליו כ"ק אדמו"ר הצ"צ ור' נחום (בנו של אדמו"ר האמצעי) ושאלוהו: כיון שבראש השנה צ"ל עבודה בשמחה, למה הוא – רבינו הזקן – בוכה? והשיב רבינו הזקן שבכייתו היא בדמעות של שמחה9.
*
ג. (כשהלכו על יד הנהר חיפש כ"ק אדמו"ר שליט"א מקום שרואים בו דגים, וסיפר:)
מסופר אודות הרח"ו ז"ל שהלך על יד הנהר לאמירת תשליך, ואמר תורה, ולפתע הוציאה צפרדע את ראשה מן המים, ורצה בנו לגרשה, ואמר לו הרח"ו שלא יפגע בה, כיון שרצונה לשמוע תורה10.
*
ד. אמירה בדיבור, גם כאשר לא מכוונים כל הכוונות כדבעי11 –
6) חסר הביאור בנוגע להקביעות ביום ז' (המו"ל).
7) לקו"ת נצבים מז, ב. דרושי ר"ה נח, ב. ובכ"מ.
8) מיכה ז, יח (מהפסוקים שאומרים בסדר תשליך). וראה לקו"ת שם.
9) ראה ר"ד ליל א' דראש השנה (אחר תפלת ערבית) תש"ז (סה"ש תש"ז ע' 60).
10) שער רוה"ק להאריז"ל דרוש ג' בהגהה (א). הובא בשער יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר שובה ישראל אות כג.
11) כנראה, בנוגע לסדר תשליך – "ויאמר כו' ויכוין כו'" (המו"ל).