בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א.

36

והשורש לזה למעלה הוא כללות ענין הצמצום והתהוות העולמות, שהקב"ה נתן מקום לחשוב שסילק עצמו ומהותו ח"ו מהעולם, נתינת מקום גם בקדושה, כ"שגגת מקצת חכמים . . ששגו וטעו . . והבינו ענין הצמצום . . כפשוטו כו'"5, ומזה נעשה גם נתינת מקום לחשוב שמשה נסתלק ח"ו ואינו נמצא למטה.

וממשיך בכתוב, שלפני מותו (לפני הנתינת מקום להקס"ד שמת) אמר "ה' מסיני בא6 וזרח משעיר למו וגו' מימינו אש דת למו":

"שעיר"7 – הוא מלשון שערות, שהחיות הנמשך בהשערות הוא הארה מצומצמת בלבד, ולא עוד אלא שבאה ע"י הפסק הגולגולת. ואעפ"כ, "מימינו אש דת למו", שנמשכת ההשפעה מימינו של הקב"ה, ביד רחבה וכו'.

והביאור בזה – שאע"פ שעכשיו המצב הוא באופן ד"וזרח משעיר למו", שיש רק הארה מצומצמת, מ"מ, "מימינו אש דת למו", שלאח"ז יאיר גילוי קו הימין.

ובכח זה יכולים לילך להבתי-כנסיות, ולבאר ליהודים שפוגשים שם, שבאמת משה לא מת, ואין שום שינוי, כי אם, שנעשה נתינת מקום לקס"ד כו'.

– באם יתקבלו הדברים, מה טוב, ובאם יש שאלות וקושיות, הרי, כשילד שואל קושיא אצל המלמד, והמלמד אינו יודע מה להשיב, סוטר לו על לחיו, ואומר לו: כשתגדל תבין!... כך יש לומר גם לאותו יהודי ששואל שאלות: זוהי המציאות, גם אם אתה אינך מבין!

ויש להביא דוגמא לדבר מענינא דיומא – שאוחזים את הספר תורה כשהיא מכוסה במעיל באופן שלא רואים מה שכתוב בה, ואעפ"כ, שמחים ורוקדים עמה8.

והעיקר – כאמור – שיהי' כבר הגילוי דקו הימין, ובמילא יחסכו את הצורך להשיב על הטענות כו' ("מ'וועט פאַרשפּאָרן אַיינ'טענה'ן זיך").


5) תניא שעהיוה"א פ"ז.

6) נתבאר פירוש רש"י "פתח תחילה בשבחו של מקום", דלכאורה מהו השבח בכך ש"החזיר הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון ולא קיבלוה"? והביאור בענין "סיני", ש"ירדה שנאה לעכו"ם עליו" (שבת פט, סע"א). – חסר הביאור (המו"ל).

7) ראה לקו"ת ברכה צד, רע"ב. ובכ"מ.

8) ראה גם שיחת שבת חוה"מ סוכות ס"א (לעיל ע' 30). וש"נ.