42

ועפ"ז צריך להבין כיצד מועילה התשובה לבטל העונשים: בשלמא להדעה שהעונש אינו תוצאה טבעית מגוף העבירה אלא ענין בפ"ע, מובן, שכאשר האדם שב בתשובה, מוחל לו הקב"ה על העונש; אבל להדעה (שהמסקנא כמותה) שהעונש הוא תוצאה טבעית ממעשה העבירה – כיצד מועילה התשובה לבטל העונש שכבר נגרם כתוצאה טבעית ממעשה העבירה, כמו שריפה שנגרמת ע"י הדלקת האש?

ובענין זה יש מעלה מיוחדת בתשובה עילאה – שמגעת בדרגא נעלית ביותר43, וכיון ששם הוא למעלה מהזמן, לכן, מעשה העבירה והעונש (הנגרם על ידו) שהיו לפנ"ז, אינם קיימים בהדרגא שלמעלה מהזמן שמגיע לשם ע"י התשובה עתה.

ויתירה מזה – שע"י תשובה עילאה "זדונות נעשו לו כזכיות"44, היינו, לא רק שלא קיים מעשה העבירה כו', אלא אדרבה, שנהפך לזכיות.

ח. ויש להוסיף, שכשם שע"י תשובה עילאה מבטלים עניני עונשים, כך יכולים גם לבטל כל הגזירות בענינים גשמיים, בני חיי ומזונא, ע"י החלפתם בענינים רוחניים דוגמתם בנוגע לעבודת האדם45.

ולדוגמא:

כשנגזר על אדם ענין של עניות – יכול להפטר מזה ע"י ההתבוננות במעמדו ומצבו הרוחני עד שיורגש אצלו שנמצא במעמד ומצב של עניות [ובזה גופא – לא רק כשמצבו הרוחני הוא באופן בלתי-רצוי, "עני בדעת"46, אלא גם כשנמצא במצב נעלה בענין הדעת, כיון ש"תכלית הידיעה שלא נדעך"47, עניות בדעת למעליותא], ועי"ז יוצא י"ח גזירת העניות.

ועד"ז כשנגזר עליו היפך החיים ח"ו48 – יכול להחליף זה בענין ה"מיתה" בעבודת ה', להמית את עצמו על דברי תורה49.


43) בזכרון אחדים: דרגא כזו שבה נאמר "אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו" (ע"פ איוב לה, ו-ז. וראה אוה"ת בחוקותי ריש ע' תרמג. ועוד).

44) יומא פו, ב.

45) כלומר: אין הכוונה להחליף מגזירה גשמית לגזירה רוחנית, ח"ו, ובפרט שגזירה רוחנית היא גרועה וחמורה יותר מגזירה גשמית, כי אם, להחלפה בענין דוגמתו בנוגע לעבודת האדם, כדלקמן בפנים.

46) כתובות סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א. זח"ג רעג, רע"ב.

47) ראה בחינות עולם ח"ח פ"ב. עיקרים מ"ב ספ"ל. של"ה קצא, ב.

48) דובר גם אודות מחלה מסויימת של עירוב דם ופסולת, שענינו ברוחניות תערובות טוב ורע – חסר הענין (המו"ל).

49) ראה ברכות סג, ב. וש"נ.