43

ועד"ז כשנגזר בנוגע לבני ח"ו – יכול להחליף זה עי"ז שימית את בניו על דברי תורה. ובלשון הכתוב בפרשת ברכה50: "ואת בניו לא ידע" – שבנוגע לעניני התומ"צ ה"ה מתנהג כמו ש"את בניו לא ידע", לשלחם לישיבה, אע"פ שיתכן שלפעמים יחסר להם בצרכיהם הגשמיים ("אפשר וועט אַמאָל פעלן אָנבייסן"), וכיו"ב.

ולהוסיף, שהנהגה זו צריכה להיות בכללות החינוך ע"פ תורה – שלא לחשוב אודות עניני תכלית51, אלא לשלוח את הבנים לישיבה שבה לומדים תורה כל היום52,

– ולא כמו אלה שחושבים אודות תכלית בניהם, ומעדיפים לשלוח את בניהם ל"קאַלעדזש", ולא לישיבה, ולכל היותר ישלחוהו לישיבה מודרנית, ולא לישיבה "בטלנית" שאין להם אפילו "היי-סקול" משלהם, ולא עוד אלא שגם מעט הזמן שנותנים ללימודי חול, גונבים ממנו ללימוד הגמרא, לישיבה כזו בודאי לא ישלחוהו, כדי שלא ישאר "אַ קאַליקער" לכל ימיו... –

ולסמוך על הקב"ה שבורא ומנהיג את העולם ע"י התורה דוקא, כמאמר53 "אסתכל באורייתא (לא בלימודי אנגלית...) וברא עלמא", כך, שקיום העולם יכול להיות גם ללא לימוד אנגלית, ובמילא, יכול וצריך ללמוד תורה בלי לחשוב אודות עניני תכלית, ובודאי שהקב"ה ימלא כל צרכיו כו'.

***

ט. ידוע54 ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא", ועאכו"כ כשנמצאים במעמד של כמה פעמים עשרה מישראל, ובפרט ביו"ט, "זמן שמחתנו", ובשמחת תורה – הרי בודאי ש"שכינתא שריא".

ומובן, שבמקום ש"שכינתא שריא" נמצא גם הרבי, להיותו תמיד ביחד עם השכינה – ע"ד שמצינו בחז"ל בנוגע למלאך מיכאל (שעומד לימין השכינה, "מיכאל בימינו"55) "כל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה"56, כך, שהימצאותו של מלאך מיכאל מורה על הימצאותו


50) לג, ט.

51) ראה גם לקו"ש ח"א ע' 112. ועוד.

52) כמובן גם מפס"ד רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה (רפ"ג) אודות אופן החיוב דלימוד התורה קודם הנישואין, שתחלת זמנם בגיל י"ח.

53) זהר ח"א קלד, סע"א. ח"ב קסא, רע"ב. ח"ג קעח, א. וראה ב"ר בתחלתו.

54) סנהדרין לט, א.

55) במדב"ר פ"ב, יו"ד.

56) שמו"ר פ"ב, ה.